עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/פשט" (פסקה)

== מחלוקת הראשונים בפשט ודרש ==
השלכה חשובה מכלל זה לומד [[הרמב"ם]]. לפי שיטתו,{{הערה|הקדמה ל[[ספר המצוות להרמב"ם]], שורש ב.}} כל מצווה שהוציאו אותה חכמים בדרך דרשה, כגון על פי [[שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן]], אם פשט הכתוב אינו מכריח כן, אין היא נמנית במנין ה[[תרי"ג מצוות]] והיא קרויה "דברי סופרים", זאת משום שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. לפי הבנת הרמב"ם, אף שדרשות חז"ל הן אמת, עיקר לימודן אינו מדרש הכתוב אלא שכך קיבלו חז"ל מרבותיהם עד משה רבינו שקיבל מפי הגבורה.{{הערה|ראו גם בדבריו ב[[הקדמות הרמב"ם|הקדמתו לפירוש המשנה]] ד"ה וכן קיבל ירמיה ועד למילים "ופלוני מחזיק טענה פלונית וכדומה לו"}} אך מקרא לא יוצא מידי פשוטו והכתוב אינו מורה בהכרח על דרשות אלו, ולפיכך אין למנותן כמצווה ממנין המצוות.

על שיטתו זו חלק [[הרמב"ן]] בחריפות,{{הערה|השגות הרמב"ן על ספר המצוות, שורש ב}} ולדעתו כל דרשה שהוציאו אותה חכמים מן הכתוב – היא חלק נוסף בכוונת הכתוב, לבד מהפשט, {{ציטוטון|ולא אמרו אין מקרא אלא כפשוטו, אבל יש לנו מדרשו עם פשוטו ואינו יוצא מידי כל אחד מהם, אבל יסבול הכתוב את הכל ויהיו שניהם אמת}} ומשכך יש להחשיב את דרשות חז"ל במנין המצוות. גם לגישתו של ה[[מלבי"ם]], בהקדמתו לספר ויקרא, דרשות חז"ל הן פירוש לכתוב, ולשיטתו אף הפירוש המדויק יותר מן הפשט:{{ציטוט|תוכן=כי כל דברי תורה שבע"פ מוכרחים ומוטבעים בפשט הכתוב ובעומק הלשון. וכי הדרוש הוא לבדו הוא הפשט הפשוט המיוסד כפי חוקי הלשון האמיתיים והברורים.}}