עריכת הדף "ניגון שאמיל" (פסקה)

== בהיסטוריה ==
'''האימאם שאמיל''' (בקווקזית: '''Шейх Шамил'''; ‏ב' תמוז 'תקנ"ז (26 ביוני 1797)   –  י"ג שבט ה'תרל"א (4 בפברואר 1871) היה איש דת מוסלמי ומנהיג צבאי בצפון קווקז, שליט המדינות דאגסטן וצ'צ'ניה בין השנים תקצ"ד (1834) לתרי"ח (1859). הנהיג את ההתקוממות נגד הרוסים במלחמת הקווקז.

במסגרת פלישת רוסיה לאזורי הקווקז, בשנת תקס"ו לערך, השבטים המקומיים התנגדו ונלחמו נגד הכוחות הרוסיים. בשנת תקצ"ד (1834) נתמנה שאמיל למנהיג הלחימה והאזור, לאחר שקודמו מת. שאמיל היה מנהיג אקטיבי ותוקפני הרבה יותר מקודמיו, והוא עשה שימוש יעיל במלחמת גרילה וטקטיקות מתוחכמות.

בשנת תרי"ט (1859) דוכא המרד, ושאמיל ומשפחתו נלכדו ע"י הרוסים באחד הכפרים. אחרי שנלכד, נשלח שאמיל למוסקבה לפגישה עם הצאר אלכסנדר השני, ועונשו היה הגליה לקלוגה - עיר קטנה במרכז רוסיה, קרוב למוסקבה.

בשנת תרכ"ט (1869) הורשה לו לסיים את חייו כמוסלמי בעיר מכה, הקדושה למוסלמים. בדרכו למכה הוא עבר באיסטנבול, שם שהה עד מותו בשנת תרל"א (1871).