עריכת הדף "ערב רב" (פסקה)

==בחסידות==
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו{{מונחון|לית מחשבה תפיסא ביה כלל|אין מחשבה שיכולה להשיגו ולהבינו}} הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=שופר תורה אור יתרו עד, ג]}}.

על הפסוק "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" מפרש ה[[אריז"ל]]: "עדת" בגימטריא "ערב רב"{{הערה|[[לקוטי תורה (אריז"ל)|לקוטי תורה]] ו[[ספר הליקוטים (אריז"ל)|ספר הליקוטים]] [[פרשת ויקהל]].}}. והכונה היא, שגם אלו שהם בבחינת ערב רב צריך להקהילם, להפוך את ה"עדת" ל[[דעת]] באלוקות ולקשרם עם משה רבינו{{הערה|שם=מאמר|1=[[מאמר]] דיבור-המתחיל [https://drive.google.com/file/d/194pVU-Yhs5942iclCeW3-hA0Q9Z3BqmF/view ויקהל] [[תשמ"א]].}}{{הערה|שם=ויקהל|1=[https://drive.google.com/file/d/1t73C9uA689im2WCpCu2G-CbKVM6yZyw1/view שיחת ש"פ ויקהל תשמ"א].}}

בזמננו אין מציאות של ערב רב, כי אלו שמדברים כנגד היהדות וכדומה, זהו מחוסר ידיעה והם [[תינוק שנשבה|תינוקות שנשבו]]{{הערה|שם=ויקהל}}.