עריכת הדף "פנחס הירשפרונג" (פסקה)

=== בלימוד התורה ===
הרב הירשפרונג ביקר אצל הרבי מספר פעמים. אך לא הצליח לדבר איתו בלימוד, מכיון שהרבי כיוון את השיחה לכיוון הפצת היהדות. בהזדמנות ביקש מהרבי לשוחח בלימוד, למרות זמנו היקר של הרבי, והרבי הסכים.

הוא אמר לרבי כי יש מספר שאלות קשות אשר שאל את כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו כמה מהם שהחלישו את תוקף השאלות, אבל לא מצא מישהו יכול לתת לו תשובה אמיתית לשאלות. הרבי הביט בו בחום ואמר בהפתעה: כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? הרב הירשפרונג ענה שהוא בטוח בכך שהרבי יתרץ אל נכון את קושיותיו.

הרבי הנהן בראשו והורה לרב הירשפרונג לשאול. הרב הירשפרונג שאל שאלות באחת הסוגיות הקשות ביותר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך למרות זאת הרבי ישב בצורה ניחוחה, עד שהרב הירשפרונג תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. לולי שמע על גאונותו של הרבי, היה מפסיק לדבר, בהיותו בטוח שהרבי לא מבין את השאלות, אך בידיעתו על גאונותו העצומה של הרבי הוא המשיך לרצות את השאלות.

כשסיים, אמר הרבי: זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של הירושלמי אלא אשמתך, כיוון שאתה לא למדת את הנושא כראוי. אם היית לומד את הירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כקורא מתוך הספר. הוא הראה לו כי על ידי לימוד כראוי, שאלותיו אינן קשות כלל, להפתעת הרב פנחס, שהציג כבר את שאלותיו לפני גדולי ישראל מהשורה הראשונה, אף לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לימוד לא מכוון של הסוגיא בירושלמי מלכתחילה.

הרב התבטא לאחר מכן: "מעולם לא פגשתי עומק כזה בלימוד בחיי. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו המתקרב אל הרבי בגאונות".

מכאן ואילך קשריו עם הרבי וקהילת חב"ד הלכו וגברו, ובמובן מסוים נהפך להיות חסיד חב"ד{{הערה|שם=פלוטקין}}.

פעם מסר הרב הירשפרונג שיעור בירחי כלה בקיץ [[תשמ"ז]] בהרי הקטסקיל, ניו יורק. כאשר הקהל הביע את פליאתו על הבקיאות המדהימה שלו בש"ס [[תלמוד בבלי|בבלי]] ירושלמי בעל פה, אמר הרב הירשפרונג: "אתם חושבים שזו בקיאות? הרוצים אתם לראות בקיאות אמיתית? פתחו את כל אחד מעשרות הכרכים של [[ליקוטי שיחות]], לימדו כל שיחה עם הערות השוליים ואז תבינו מה בקיאות מה היא!"

בהזדמנות סיפר הרב הירשפרונג על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה ב[[יחידות]] עם הרבי. במהלך שיחתם עלתה ההגדרה ההלכתית של "מייד" ו"לאלתר". הוא היה המום על מיכולתו של הרבי "לטייל" איתו לאורך כל הש"ס ועד לספרי האחרונים כדי ללקט מהם את כל המקומות בהם מוזכרות הגדרות אלו.

הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי הרב הירשפרונג. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "[[ספר תורה]] חי". בכל פעם שהוא בא ל[[התוועדות]] או לחלוקת הדולרים, בירך אותו הרבי בחום.