לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
קרבן העומר
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בהלכה== ===קציר העומר=== אסור, אפילו ליחידים, לקצור תבואה מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון) לפני שקצרו את העומר (אף על פי שמנחת העומר באה רק משעורה). האיסור הוא כדי שקצירת העומר בידי שלוחי בית דין תהיה כפי שהוגדר בתורה: "ראשית קצירכם", שיהיה העומר ראשית לכל הנקצרים. הקוצר קודם לקצירת העומר, אינו לוקה. והקציר, לאחר הקרבת העומר, מותר באכילה. לפי ההלכה, קציר העומר הוא מצווה והוא אף דוחה את השבת. (קציר הוא אחד מל"ט אבות מלאכה שאסור לעשות בשבת מן התורה). המצווה היא לקצור "קמה" במיוחד בשביל הקרבן, אך אם הביאו עומרים קצורים, הקורבן כשר. העומר היה בא מן השעורים. התבואה צריכה להיות דווקא מ[[ארץ ישראל]], ולכתחילה יש להביאה ממקום קרוב ל[[בית המקדש]]. ===אופן הקצירה=== שלוחי בית דין היו יוצאים מערב [[יום טוב]] (י"ד בניסן), ועושים את התבואה כריכות במחובר לקרקע, כדי שיהיה נוח לקצור. זמן הקציר הוא ב[[ט"ז בניסן]] בלילה, ואם קצרו ביום, הקורבן כשר. קוצרים שלוש סאים (מידת נפח) של שעורה, בשלושה אנשים, בשלושה מגלים, לתוך שלוש קופות. יש לקצור תבואה לחה ולא יבשה, אך גם יבשה כשרה. ===הכנת המנחה=== מביאים את הקופות עם שלוש הסאים לבית המקדש, וחובטים את השעורים וזורים ובוררים אותם. לאחר מכן קולים בכלי מיוחד הנקרא "אבוב", כלי מנחושת עם חורים, כדי שהאש תיגע בגרעינים. לאחר הקלייה לוקחים את הגרעינים ושוטחים אותם בעזרה כדי שהרוח תנשב עליהם. אחר כך מכניסים אותם ל'ריחים של גרוסות' וטוחנים אותם, ומנפים את השעורים הטחונות בשלוש עשרה נפות, ומוציאים לקורבן מתוך שלוש סאים של שעורים, עשירית האיפה של סולת מנופה, שהוא שיעור עומר. מה שנותר משלוש הסאים נפדה ויכול כל אדם לאוכלו. ===הקרבת המנחה=== ביום [[ט"ז בניסן]], לאחר שהוקרבו קרבן מוסף וקרבן [[עולה]], אך לפני שהוקרב [[קרבן תמיד]] של בין הערביים, לוקחים את עומר סולת השעורים, שמים בכלי שרת, ומערבבים (בוללים) יחד עם לוג [[שמן זית]]. על הסולת הבלולה בשמן מניחים קומץ לבונה, כשאר המנחות. לאחר הבלילה לוקח [[כהן]] את המנחה, ומניף אותה במזרח העזרה, (על שם הנפת העומר, מכונה יום ט"ז בניסן יום הנף), ומגיש אותה לקרן מערבית דרומית כשאר המנחות. לאחר מכן ה[[כהן]] קומץ את המנחה, ומקטיר את הקומץ. הנותר מן המנחה - שנחשב אחד מ־24 מתנות כהונה - נאכל לכהנים כשיירי כל המנחות.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול ב־2 קטגוריות מוסתרות:
קטגוריה:חב"דפדיה: עריכה - כל הערכים
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה