עריכת הדף "רבי מאיר" (פסקה)

== כתנות אור ==

במדרש כתוב כי בתורתו של רבי מאיר היה כתוב כתנות '''א'''ור בא'{{הערה|בראשית רבה פ"כ סי"ב.}}. [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|1=[[אור תורה]] בראשית עמ' יד.}} שואל על כך: א. למה אמרו בתורתו של ר' מאיר, ולא אמרו "בתורה שכתב ר' מאיר" [כתיב] כתנות אור בא'. ב) אם הוא כפשוטו האיך החליף ר' מאיר ע' בא', הלוא היה ראוי [לו] לראות בספר עזרא{{הערה|נ"א: העזרה.}} שממנו היו מגיהים כל הספקות וחסרות ויתרות. ג) מלבד זאת, קשה על ר' מאיר, שכל התורה ראוי לכתוב על ידו, שעפעפיו יישירו נגדו, והאיך כתב א' במקום ע', ומה גם שפשט התיבה נשתנה. 

המגיד מבאר על פי מאמר רז"ל {{ציטוטון|"לא ר' מאיר שמו אלא ר' נהוראי שמו, ולמה נקרא [שמו] ר' מאיר שהיה '''מאיר''' עיני חכמים בהלכה, ויש אומרים שהיה נקרא ר' נהוראי וכו'}}". פירוש הדבר הוא, ששורש נשמתו היה מהשכל הקדום שהחכמה מקבלת הימנו, והיה יכול להאיר ולהנהיר עיני חכמים שהיה שורשם מ[[חכמה]] והוא היה מעולם המשפיע לחכמה. 

תורתו הייתה זכה בלי סיג ושמרים המעורבים, שהם הקושיות והאיבעיות, כידוע ב[[ספר הזוהר]] שהם מ[[סטרא אחרא|סטרא]] של ה"כתנות עור", שהם ה[[קליפות]], רק תורתו הייתה זכה משורש נשמתו כמובא עליו בגמרא{{הערה|1=[[מסכת מגילה]].}} עפעפיו יישירו נגדו. ולמרות שנאמר בו שהיה מראה מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים בהיפך, אין הכונה בכך שהיה לו ספיקות בהלכה, אלא כוונתו הייתה להראות לחכמים שיש לנטות לכאן ולכאן מצד הסברא, והמבין יבין וישכיל ויברור הטוב והאמת והישר. אבל האמת שהייתה תורתו בלי שום סיג ועירוב ובלי שום ספק, ולכך לא אמרו עליו שהיה "מראה לחכמים", אלא שהיה "מראה" להם שיש דעת נוטה לב' הפנים.