עריכת הדף "רב יהודה" (פסקה)

===רב יהודה ידע כל דבר בעולם ===
מסופר בגמרא{{הערה|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{הערה|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהלים]] יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{הערה|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערה|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.

וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים]] תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערה|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא ב[[עולם העשייה]] הגשמי.

וכן הוא בכל ענין וענין בעולם - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.