עריכת הדף "רוח הקודש" (פסקה)

==מדריגתו==

ברוח הקודש ישנם כמה דרגות:

* חכמה: "קודש" מורה על [[ספירת החכמה]]{{הערה|מקור פירוש זה הוא בדברי הבחיי בשם הרמב"ן בפ' ברכה.}}. דרגא זו של רוח הקודש נעלית מ[[נבואה]]{{הערה|ראה סוף מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשכ"ט. שם מוסיף עוד, ש"רוח הקודש" הוא ב[[ספירת הכתר]] שורש ספירת החכמה.}}. על דרגא זו של רוח הקודש נאמר אשר ב[[שמחת בית השואבה]] היו "שואבין רוח הקודש"{{הערה|ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.}}, ולכן אמר ה[[צמח צדק]] על כך ש"אפשר לשאוב מזה עד אין סוף, עד ביאת [[משיח]]"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] סוף עמוד 162. הועתק ב[[היום יום]] ל[[ט"ז תשרי]]וראה במאמר ד"ה חסידים שם.}}.

* דעת: בפסוק כתוב{{הערה|שמות לא, ב.}} "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש [[רש"י]] "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות{{הערה|[[תניא - פרק ד']].}}, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין ה[[מוחין]] ל[[מדות]], כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של [[רוח (חלק הנפש)|'רוח']] שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא [[ספירת החכמה]] - מוחין{{הערה|מ-כתבי הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}.

* מלכות: ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ה, א.}} "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו{{הערה|מגילה טו, א.}} "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מ[[בת קול]]{{הערה|פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראו בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' [[יוסף ענגיל]] - מאמר לבנה.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גילויים רוחניים]]