עריכת הדף "רי"ו" (פסקה)

==ענינים שונים הקשורים במספר זה==
*'''[[ריאה]]''' - ה[[גימטריה]] של 'ריאה' היא רי"ו. עניין הריאה לשאוב את קרירות החסדים מהמוח, ולקרר את חום התאוות שמהדם - כדי שתוכל האלוקות להתגלות בלב האדם.
*'''[[עירוב רשויות]]''' עירוב רשויות הוא בחינת ה[[תפארת]], ועניינו בעבודת האדם{{הערה|תורת מנחם ספר המאמרים התש"ב ע' קפה, ומקורו במאורי אור אות ע' סעיף כז, ות"ז ריש תיקון כ"ד.}} הוא מידת ה[[רחמים]] - שמצדה נמשכת השפעת ה[[חסד]] גם במקום שה[[גבורה]] לא מסכימה להשפיע שם, ונמצא שזהו עניין שאין עליו מנגד. ודבר זה (שעירוב הוא תפארת) מרומז בתיבת '''עירוב''' עצמה – שהיא עצמה כוללת את שתי הבחינות חסד וגבורה (ובאופן שהגבורה כלולה ומוקפת בחסד). והיינו, תיבת "עירוב" צרופה מאותיות [[שם ע"ב|ע"ב]] [[רי"ו]]: ע"ב ב[[גימטריה]] חסד{{הערה|ולמעלה יותר, כידוע ששם ע"ב הוא ב[[חכמה]] '''מקור''' החסד, ולכן חסד עם הכולל בגימטריא חכמה.}} ורי"ו בגימטריה גבורה{{הערה|כולל גם [[בינה]] - שהיא שורש הגבורה.}}.
*'''עומק, [[בניין המלכות]]''' - גם לאחר שהסתיימה בראש השנה עצם העבודה של בנין המלכות, יש להמשיך ולפעול את שלימות בנין המלכות שתרד למטה בפועל בריבוי חילוקים וצמצומים. דבר זה נעשה על ידי העבודה של עשרת ימי תשובה, ואמירת מזמור 'שיר המעלות ממעמקים', דבר הרמוז בכך ש'עומק' הוא בגימטריא 216, אותה הגימטריא של המילה גבורה, ועל ידי שאומרים עשר פעמים מזמור זה, ממשיכים את כל עשר ה'עומקים' ועם גבורות אלו יכול להיות קיום עשר הספירות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380912 לקוטי תורה פרשת נצבים מח, ב]. [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4377690/jewish/-.htm#footnoteRef7a4377690 תקעו בחודש שופר, יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז], סעיף ב' וסעיף י"א, ובנסמן בהערות שם.}}.
*'''[[אריה]]''' - גם 'אריה' וגם 'ראיה' הם בגימטריא 216, היות ובאריה יש ב' בחינות, 'אריה עילאה' ו'אריה תתאה'. האריה העליון הוא בחינת חכמה, שנקראת גם [[ראיה]], והוא גבורות עליונות, ויש לעומת זאת גם אריה תתאה, בחינת גבורות תחתונות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1700400203 אמרי בינה שער קריאת שמע מט, א], [https://chabadlibrary.org/books/1700400237 נז, ג].}}.
*'''[[מעקה]]''' - ענינו של המעקה להגביל שהאור לא 'יפול' ויומשך למטה, ולכן הוא בגימטריא (עם הכולל) של רי"ו שגם ענינו הוא גבורה והגבלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400240069 תורת מנחם חלק י"ז שיחת י"ב תמוז תשט"ז].}}.
*'''[[הר חורב]]''' - חז"ל אומרים כי הר סיני נקרא בכתוב בשם 'הר חורב', כיוון שממנו ירד חורבן לאומות העולם, ויוצא ש'חורב' הוא לשון גבורה, והוא גם בגימטריא של רי"ו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3301300647 יהל אור לתהלים קמט, תקפ"ד].}}.
*'''[[תבל]]''' - הלשון תבל הוא פעמיים בגימטריא רי"ו, והוא כולל בתוכו ב' בחינות גבורה, גבורה עילאה וגבורה תתאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2400650476 פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, ה' מלך גאות לבש, פט, ד].}}.
*'''[[חבקוק]]''' - לשון [[חיבוק]] כפול, שענינו קירוב ו[[אהבה]], והגימטריא הוא רי"ו, שענינו [[גבורה]].