עריכת הדף "שבע דנחמתא" (פסקה)

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מוסבר שהחלוקה של השבתות בין ג' דפורענותא לשבע דנחמתא הם כנגד [[ג' מוחין]] ו[[ז' מידות]], ולאמיתו של דבר תלתא דפורענותא הם המקור ל'נחמה' הבאה לאחריהם, כידוע שהמידות נולדות מהמוחין, וה'פורענותא' למעליותא הוא כמו [[פרעה דקדושה]], שאתפריעו ואתגליין מיניה כל נהורין{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 614 הערה 45. [https://drive.google.com/file/d/1FNOa7KOOgy0SyI8OT17YM0H09m0kxNEj/view ספר השיחות תש"נ עמוד 568].}}, והנחמה של השבע דנחמתא שנמשכת על ידי הירידה היא נעלית יותר מהאור שהיה קודם החורבן והירידה, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי גם ברמז של תחילת ההפטרות, שכנסת ישראל לא מתנחמת בנחמה מהנביאים ועל ידי בחינת 'ציון' שבנשמה מתעוררים ומגיעים בלחינת 'אנכי הוא מנחמכם', וזה עצמו בבחינת כפל ובלי גבול, 'אנכי אנכי'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/213/index.htm מאמר ד"ה והסיר ה' ממך, פרשת עקב תשכ"א].}}.

על פי דברי האבודרהם, שכל ההפטרות הם כעין דו-שיח היוצרים יחד חטיבה אחת שלימה, מבאר הרבי שהנחמה הגדולה ביותר נמצאת בנבואה שבהפטרה האחרונה, 'שוש אשיש', כיון שדווקא כאשר הנחמה באה בגילוי בצורה שפועלת שמחה גלויה אצל בני ישראל, זוהי הנחמה השלימה ביותר (ועל דרך זה 'קומי אורי' נעלה יותר מ'רוני עקרה', כיון שב'רוני עקרה' אף שכבר יש שמחה, מכל מקום מכונה כנסת ישראל בשם 'עקרה', לשון חיסרון){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/338/339.htm שיחת שבת פרשת ניצבים-וילך תשכ"ו]. וראו [https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/3/9/1386.htm אור התורה במדבר חלק ד' פרשת מסעי א'שפו]. לקו"ש חי"ט ע' 133 ואילך ([https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/290/290.htm משיחת ש"פ ראה תשכ"ו]) הקשר של גילוי החסדים המכוסים בשבתות אלו דווקא, והקשר לפרשת ראה.}}.

{{בין המצרים}}
{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קריאת התורה]]
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:בין המצרים]]