עריכת הדף "שניים מקרא ואחד תרגום" (פסקה)

==אופן הקריאה==
אף שמן הדין אין חיוב לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בכל סדר שהוא, כגון בקריאת הפרשה ברצף, יש הנוהגים שלא להפסיק כלל באמצע שניים מקרא ואחד תרגום, אפילו בדיבור, ואפילו בדברי תורה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ו'. בירורי מנהגים שבת (להרש"י שי' פרידמאן) עמוד 25.}}. ויש שנהגו שאם נאלצו להפסיק בדיבור באמצע קריאת שניים מקרא ואחד תרגום לאיזה צורך, התחילו עוד הפעם מתחילת הפרשה{{הערה|לקוטי ספורים (להרח"מ פרלוב) עמוד תעד. נטעי גבריאל שבת חלק א' פרק כ"ב סעיף ה'. וראו [[אגרות קודש (הרבי)]] חלק י"ח עמוד תקס.}}.

מעיקר הדין ניתן לצאת ידי חובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום בכל סדר שהוא, כגון בקריאת הפרשה ברצף פעמיים ואחריה תרגום, אלא שהמנהג הנכון הוא - לקרוא כל פסוק פעמיים והתרגום עליו מיד, כיוון שכך היו עושים בזמן שהיו מתרגמים בקריאת התורה בציבור, שהיו מתרגמים כל פסוק בפני עצמו.

עוד כתבו הפוסקים, שלאחר שסיים לקרוא את הפסוק האחרון בפרשה ולתרגמו, טוב לחזור ולקרוא שוב פסוק זה בכדי לסיים בפסוק מן התורה, ויש שכתבו לכפול את הפסוק האחרון פעמיים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ג'.}}. אלא שלמעשה, לא נהוג לכפול פעמיים את הפסוק האחרון, ובכדי לסיים במקרא מספיק בקריאת ההפטרה בלבד, או שמספיק לאומרו פעם אחת{{הערה|ראו [[ספר המנהגים]] חב"ד עמוד 25. וראו שלחן מנחם אורח חיים חלק ב עמוד כט והערה ג שם.}}.