עריכת הדף "שרה קצנלבויגן" (פסקה)

== לכיוון היציאה מרוסיה ==
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
בחודש [[תמוז]] [[תש"ו]], כאשר החלה הנהירה של החסידים לעבר למברג על מנת לצאת את [[רוסיה]], היו בין המהגרים הרבים גם מומע שרה ובני משפחתה. באותה עת הוקם ועד מחתרתי שנודע בכינוי "הוועד" שטיפל בבריחה הגדולה הבלתי חוקית מעמק הבכא. העומדים בראש הוועד היו החסידים המפורסמים הרב [[יונה כהן]], הרב [[חיים דובראבסקי]], הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]], הרב [[אברהם לבקיבקר]] הרב [[לייבל מוצ'קין]], הרב [[דוד קוק]] והמומע שרה ועוד חסידים.

מומע שרה פעלה בעיקר כדי להשיג ממקורות שונים את התעודות הפקטיביות הרבות שנדרשו על מנת להבריח את הגבול הרוסי.

במשך כל תקופת הבריחה סירבה מומע שרה לצאת מרוסיה, באמרה כי בראש ובראשונה ברצונה לדאוג לאחרים ורק לבסוף תצא בעצמה. כך השאירה בידה דרכון אחד, אותו שמרה לעת שתוכל לעזוב אחרונה בלב שקט. לבסוף נתנה את הדרכון האחרון לרבנית חנה, אמו של הרבי. מומע שרה נותרה מאחור.

בו בזמן החלו גלי מאסרים נרחבים, ושני חברי הוועד המארגן ר' יונה כהן ור' מענדל פוטרפס נעצרו בידי הנ.קו. וו. ד. במקומם בראש העסקנות הציבורית הועבר לידי המומע שרה ולעוד אחד מהחסידים.

ואכן, לאחר יציאתן של מאות משפחות מעמק הבכא, החלו אנשי הנ.ק.וו.ד. בחיפושים נרחבים אחריה. תמונתה הופצה בכל תחנות המשטרה ברחבי המדינה. חיפושיהם של הרשעים לא פסקו ולבסוף נשאו פרי.