עריכת הדף "אהבת ה'" (פסקה)

==דרגות באהבת ה'==

באהבת ה' המבוארת ב[[ספר התניא]] וב[[תורת החסידות]] בכלל, דרגות רבות, לכל אחד לפי מדרגתו<ref>אבל לכל יהודי שייכת אהבת ה', לפחות בדרגה נמוכה - ראה קונטרס עץ החיים פרק טז.</ref>.
===אהבה זוטא ואהבה רבה===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה זוטא]], [[אהבת עולם]], [[אהבה רבה]], [[אהבה בתענוגים]]}}
בכללות, נחלקות שתי דרגות האהבה ל"אהבה זוטא" ו"אהבה רבה". ונקראות גם בשם "אהבת עולם" ו"אהבה רבה"<ref>תניא פרק מג.</ref>:

* '''אהבה זוטא''' או '''אהבת עולם''' - היא אהבה הנולדת על ידי [[שכל]] והתבוננות בגדולת ה' מעניני העולם, המביאה לאהבה ותשוקה להידבק בה'.
* '''אהבה רבה''' - היא אהבה שלמעלה מהשכל שאינה מתעוררת על ידי עבודה, אלא באה מלמעלה, למי שהשלים את עבודתו באהבה הנמוכה יותר. לפעמים נקראת גם בשם [[אהבה בתענוגים|'''אהבה בתענוגים''']] - שהיא שכרם של הצדיקים, הזוכים להתענג בה' כבר בחייהם, מעין [[העולם הבא]]{{הערה|ראה תניא פרק יג. אגרת הקודש סימן יח. לפעמים מחלקים באהבה רבה גופא - בין אהבה בתענוגים, ואהבה רבה נמוכה יותר שאיננה בתענוגים (ראה סידור עם דא"ח קיב, א).}}.

=== אהבה טבעית המסותרת ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה טבעית]], [[אהבה מסותרת]]}}
נוסף על דרגות האהבה הנ"ל, שאינן נמצאות מטבען אצל כל יהודי - ונדרשת התבוננות (או מתנה מלמעלה) על מנת להגיע אליהן - ישנה אצל כל יהודי אהבת ה' טבעית המסותרת בליבו, והיא באה בירושה מאבותינו [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. מכוחה של אהבה זו יש בכל יהודי את הכח למסור את נפשו עבור האמונה בה', מכיון שאיננו רוצה ואיננו יכול להתנתק ממנו אפילו לרגע קטן. מכוחה, יכול היה יהודי להתחבר לה' תמיד בקיום כל המצוות והימנעות מכל העבירות, והסיבה שתיתכן חלישות בכך היא מכיון שאהבה זו מסותרת, וישנה [[רוח שטות]] המכסה ומשכנעת את האדם כאילו שבמצוה או עבירה רגילה איננו מתנתק מה'. על ידי התבוננות והכרת האמת, שכל מצוה או עבירה היא משמעותית עבור הקשר לה', יכול יהודי להיות זהיר בכל המצוות והעבירות תמיד מכח אהבה זו<ref>תניא פרקים יח-כה.</ref>.

העבודה להתבונן בגדולת ה' ולהביא ממנה להולדת אהבה נקראת "[[אהבה שכלית]]". לפעמים, כאשר האדם אינו מצליח בעבודתו להוליד אהבה בגילוי בליבו, יכולה להיות אצלו רק [[אהבה בתעלומות לב]]. זאת לעומת האהבה המסותרת, שנקראת [[אהבה טבעית]]<ref>ראה תניא סוף פרק טו. פרק טז. סוף פרק לח.</ref>.

לפעמים נקראת האהבה המסותרת בשם "אהבה רבה".

=== התבוננויות נוספות להולדת אהבה ===
עוד מובאות בתניא סוגי התבוננות המביאות לאהבת ה'{{הערה|תניא פרק מד.}}:

* '''"נפשי אויתיך"''' - כאשר האדם יודע שה' הוא מקור החיים, כשם שהוא אוהב את נפשו ותאב שהיא תשוב אליו כאשר מסתלקת החיות ממנו בשנתו בלילה, כך יאהב את ה' שהוא החיים האמיתיים.
* '''"כברא דאשתדל"''' - כאשר ה' מרגיש שה' הוא אביו, הוא מוכן למסור את עצמו ואת חייו (ולכן זו אהבה גבוהה מהקודמת, שאוהב את ה' רק כפי שאוהב את חייו), כבן המוכן למסור את נפשו עבור אביו.

האהבה הבאה מההתבוננויות הנ"ל כוללת בתוכה גם אהבה רבה, ולא רק אהבת עולם<ref>אמנם בלקוטי תורה תזריע כ, ב מגדיר את האהבה "נפשי אויתיך" כ"אהבה זוטא".</ref>, אך אי אפשר להסתפק בהן ויש להשקיע גם בהתבוננות המביאה אהבת עולם{{הערה|תניא שם בסוף הפרק.}}.

* '''"כמים הפנים לפנים"''' - טבעו של אדם הוא להכיר טובה ולהחזיר אהבה למי שאוהב אותו, ובפרק הדיוט ושפל שמקבל אהבה ממלך גדול ורם, בודאי יחזיר לו אהבה. לכן, התבוננות בגודל אהבת ה' עלינו - כפי שבאה לידי ביטוי בירידתו אלינו [[יציאת מצרים|להוציא אותנו ממצרים]], ובכך ש[[מתן תורה|נתן לנו את תורתו]]{{הערה|תניא פרקים מו-מז.}}, וכן בגודל הירידה וה[[צמצומים]] הרבים שמצמצם את אורו הגדול כדי לברוא את העולם ולחיות אותנו<ref>תניא פרקים מח-מט.</ref> - תביא את האדם להחזיר אהבה לה' בהתאם.

לפעמים מבואר שהתבוננויות אלו מולידות אהבה שכלית, ולפעמים שמביאות לגילוי האהבה המסותרת.

===אופנים שונים בגילוי האהבה===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אהבה כמים]], [[אהבה כרשפי אש]]}}
מלבד החלוקות האמורות בין סוגי האהבה השונים, על פי הסיבות המעוררות אותן - ניתן לחלק את סוגי האהבה על פי אופן ההתגלות שלהן. ב[[ספר התניא]]<ref>פרק נ.</ref> מחלק אדמו"ר הזקן לשני סוגים<ref>וראה לקוטי שיחות חלק לד הנ"ל (הערה 54), ההקבלה ביניהן ובין סוגי האהבה שהביא הרמב"ם כהלכה.</ref>:

* '''אהבה כמים''' - אהבה הנמשכת מ[[חסד|החסדים]] ו[[קו הימין]], שהיא באופן של השתפכות הנפש כמים ובקרירות.
* '''אהבה כרשפי אש''' - אהבה הנמשכת מ[[גבורה|הגבורות]] ו[[קו השמאל]], שהיא באופן של רשפי אש, תשוקה וצמאון, ומביאה ל[[כלות הנפש]] ברצונה לצאת ממציאותה ולהידבק בה'. תשוקה זו היא התנועה של [[רצוא]], ואחריה נדרשת ומגיעה התנועה של [[שוב]].

כמו כן, ישנן דרגות שונות בהתגלות האהבה בנפש - המחולקות לשלושת הסוגים של "'''בכל לבבך'''", "'''בכל נפשך'''" ו"'''בכל מאדך'''", שמקבילים גם למדרגות הנפש - [[נפש (חלק הנפש)|נפש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]]{{הערה|ד"ה פדה בשלום בשערי תשובה פרק ה (נא, ג) ואילך. ד"ה פדה בשלום תשל"ט סעיף ג ואילך. ועוד. וראה בארוכה בספר הערכים חב"ד ערך אהבת ה' - בכל לבבך, נפשך ומאדך (כרך א ע' תט ואילך. תיח ואילך. תלב ואילך) - את הביאורים השונים בתורת החסידות על ההתאמה בין שלושת הדרגות "בכל לבבך", "בכל נפשך" ו"בכל מאדך" לחמשת הדרגות נר"ן ח"י.}}.

{{ציטוט|תוכן="ואהבת" בגימטריא ב' פעמים אור - אור ישר ואור חוזר.|מקור=(תורת חיים, שמות עז, ב,)}}