עריכת הדף "איסור תמורה" (פסקה)

== הוראה - המר ימיר ==
העניין של "תמורה" לא נוגע רק להחלפה של בהמות בעבודת הקורבן, אלא יש לו גם מימד רוחני, המובן בכך שלפעמים אדם נמצא במצב רוחני שמחוץ ל"ענן" – כלומר, מחוץ להשגחה ולהכוונה אלוקית, או מחוץ למערכת שמובילה אותו לתשובה ולתיקון.

ברוב המקרים, אדם שנמצא מחוץ ל"ענן" – הכוונה היא שהוא עדיין לא שומר תורה ומצוות – קשה לו להרגיש את הקדושה או להיכנס למקום הרוחני שבו נמצא האדם השומר תורה ומצוות. ה"אחר" רוצה להיות "בן", כלומר, לעבור לתוך המעגל הרוחני של שומרי תורה ומצוות. המהלך הזה נקרא "המר ימירנו", שבו מה שהיה "אחר" הופך להיות "בן". יש כאן שינוי פנימי, המהווה מעבר בין מצבים רוחניים שונים.

מובא שצירוף של שם הוי' בחודש שבט מבטא את הרעיון של "'''ה'''מר '''י'''מירנו '''ו'''היה '''ה'''וא", מדובר בעצם באדם שמרגיש כי הוא לא יכול לשמור על התורה באופן מלא. התעוררותו הפנימית מביאה אותו למסקנה שעליו לנסות, אף אם הוא חושש שאינו יכול להיכנס מיד לתוך "הענן" – עולם הקדושה והממשות של מצוות. ההוראה היא שעל האדם לעשות את חלקו (כפי שהוא יכול), והקב"ה יסייע לו בשאר. כלומר, החלק המוגבל של האדם – הוא לפעול ולהתאמץ, והשאר – השינוי המוחלט וההפיכה הפנימית – נעשה בעזרת הקב"ה.

מכיוון שבסופו של הצירוף של שם הוי', לא מופיעה סוף הפסוק "יהיה קודש", נרמז בכך שההשלמה הסופית של המהלך הרוחני תלויה בעזרתו ובתמיכתו של הקב"ה. האדם יכול להתחיל בתהליך של שינוי, אך יש את החלק המוסרי הרוחני שנעשה רק בסיוע אלוקי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ו ע' 90 ([https://drive.google.com/file/d/191cldfspM-0To4eGYot_FSYwf6wZf98x/view לה"ק ע' 105]).}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]