עריכת הדף "אמונת חכמים" (פסקה)

===מציאותה===
[[הבעל שם טוב]] מסביר שראשית האמונת חכמים אינה תלויה ב[[עבודת האדם]] אלא בשורש נשמתו{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, קנד.}}.

[[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות'{{הערה|ע' כ"ח}} מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.

[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".''' (וכן כתב [[ר' הלל מפאריטש]] בספרו אמרי נועם{{הערה|עמ' ח.}} "כשישראלים מחשיבים לאחד וממנים אותו עליהם לשר, נגיד ומצווה, שוב יש לו כל אותו הכוח - להיות נענה בתפלתו - ככל אותם הצדיקים הראשונים").