עריכת הדף "בוברויסק" (פסקה)

===ימים אחרונים===
בקיץ תש"א עם נסיגת הצבא האדום התקרבה החזית לאזור באברויסק, בתמוז עמדו הגרמנים על שפת נהר הברזינה, ובחצות היום ג' בתמוז תש"א פתחו הגרמנים באש על החיילים הרוסים המעטים שהיו בצדו השני של הנהר, וכעבור זמן לא רב גברו הגרמנים על הרוסים ונכנסו בתרועה רמה אל תוך העיר '''באברויסק'''.

כבר בימים הראשונים לכיבוש, יצאה הפקודה שעל כל היהודים לשאת על דש הבגד העליון טלאי צהוב. בי"ב ב[[מנחם אב]] תש"א, אספו הגרמנים כשמונה-מאות גברים והוציאום למקום לא ידוע, וכעבור ימים אחדים רוכזו היהודים בגטו שהוקם בשכונות הסמוכות לשדה התעופה שבדרום מזרח העיר. הנאצים נעזרו במשתפי פעולה ביילורוסים שענדו על שרווליהם סרטים לבנים מזהים.

קרוב לחודשיים הייתה באברויסק קרובה לחזית. והעיר הפכה למעין בסיס צבאי גדול; כשגן העיר הפך לבית קברות צבאי. רק לאחר שהחזית התקדמה, עזבו החיילים הגרמניים את העיר והשלטון הועבר לידי ה'גסטאפו'.
בכל האזור שנכבש בידי הנאצים, החלו הכנות לחיסול הקהילה היהודית, היום שנקבע לכך היה ה-7 בנובמבר (י"ז חשוון תש"ב) - יום השנה למהפכה הקומוניסטית. לקראת יום זה נחפרו ביערות, מזרחית-דרומית לבאברויסק, חפירות ארוכות.

המחתרת הקומוניסטית המקומית הזהירה את היהודים מפני האסון הממשמש ובא ויעצה להם לעזוב את העיר במהירות ולהצטרף ליחידות פרטיזניות, אולם לא רבים היו שהלכו בדרך זו. ובי"ז במר חשוון תש"ב, הובילו הגרמנים את יהודי באברויסק ליער בו נחפרו הבורות שהוכנו קודם לכן, ושם נורו למוות על ידי יחידות ה'איינזצגופן'. אין נתונים מדויקים, אך משערים כי הושמדו באורח זה כעשרים אלף מיהודי בבאברויסק. בין ההרוגים היה גם הרב האחרון של העיר, הרב שמואל בזפאלוב.