לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
בין השמשות
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==עניינו בחסידות== בין השמשות הוא ה[[כתר]] המחבר [[ימין ושמאל]], מעלה ומטה, [[חול ושבת]]{{הערה|אוה"ת וירא 200-קא.}}. ===מחבר ימין ושמאל=== בין השמשות הוא בחינת ה[[כתר]] המחבר את ההופכים יום ולילה{{הערה|בלק"ת סד"ה וידעת היום שהתכללות זו ע"י והנורא כו', ושם דאין בחי' כתר.}}, שעניינם [[אהבה ויראה]]{{הערה|או"ת להרב המגיד.}}. ולכן אמרו חז"ל{{הערה|אבות ה.}} שהאיל ד[[יצחק]] הוא מעשרה דברים שנבראו בין השמשות, כי ע"י האיל נעקד (התחבר, התכלל) יצחק ([[יראה]]) ב[[אברהם]] ([[חסד]]). ===מחבר מעלה ומטה=== על ידי ביטול היש (שהוא ה"אין" שמלמטה למעלה) מעורר בחינת אין העליון (הכתר, מלמעלה למטה) {{הערה|אג"ה סי' י"ב ע"פ והי' מעשה הצדקה שלום.}}, ועל דרך המבואר{{הערה|בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה.}} בענין [[מצה]] שהוא [[אתכפיא]] (לחם עוני, בחינת אין) הממשיך גילוי [[סובב כל עלמין]] (כתר). ועל דרך זה גם העילוי ממדרגה למדרגה הוא ע"י בחינת אין שבינתיים (לדוגמא, ה[[גן עדן#העמוד|עמוד]] שעל ידו עולים מגן עדן התחתון לעליון הוא חלול (אין){{הערה|לקו"ת ד"ה מראיהם ומעשיהם, וד"ה והאיש משתאה.}}). ===מחבר חול וקודש=== שני ביאורים בזה שבין השמשות הוא ממוצע בין ימי המעשה לשבת: '''א.''' ימי המעשה הם [[בי"ע]]{{הערה|עולמות בריאה, יצירה, ועשיה.}} (חול) ו[[שבת]] היא [[אצילות]] ([[קודש]]). לביאור זה בין השמשות הוא [[קודש הקודשים|היכל קודש הקודשים]] (שבבריאה, שהוא ממוצע בין בי"ע לאצילות), ולכן נברא בו [[קבר משה|קברו של משה]] שב[[הר נבו]]. נבו הוא אותיות נ'-בו (הרומזות ל[[שער החמשים|שער החמישים]]), שהוא ממוצע בין היש לאין - בין ה[[בינה]] הנקראת "יש" לבין ה[[חכמה]] שהיא "אין"{{הערה|כמ"ש בלק"ת גבי שבועות ב"ביאור מעט ע"פ וספרתם לכם".}}. '''ב.''' בששת ימי המעשה נברא העולם ע"י [[דיבור]], ובשבת שבת מלדבר (וישנו רק גילוי ה[[מחשבה]]). לביאור זה בין השמשות הוא הממוצע המחבר את הדיבור ל[[מחשבה]] והוא הנקרא [[הגיון]]. שלפעמים נקראת המחשבה הגיון (כגון "הגיון לבי"{{הערה|תהלים יט טו.}}), ולעיתים נקרא כך הדיבור{{הערה|כמו שהתבאר בענין הגי, שהוא גם מלשון "כאשר הוגה מן המסלה" (אוה"ת נ"ך ב' עמ' תשלז).}} והוא מחשבה שבדבור, שנמשך מעצמיות המחשבה להיות מקור לדבור){{הערה|אוה"ת שבת שובה אתקמ, ועיין חוקת תתה.}}. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תורת החסידות]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)