עריכת הדף "ברית מילה" (פסקה)

== מנהגי ברית מילה ==

ביום ברית המילה נוהגים לתת דמי קדימה לשכר לימוד עבור הרך הנימול. כן מובא גם בהיום יום{{הערה|1= כ"ח אדר ב'}}: (משיחה בסעודה ברית מילה): בברית מילה אומרים "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים". ונוהגים אצלנו, אז מען גיט דמי קדימה אז דער אינגעל זאל לערנען - (ונתן הרבי סכום מסוים באמרו): דאס איז פאר דער ישיבה (= שנותנים דמי קדימה שהילד ילמד.. זה עבור הישיבה).

בעלי הברית נוהגים ללבוש טלית בשעת הברית{{הערה|1=ראו בהרחבה '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-02-שערי-ישיבה-חלק-כא.pdf בענין לבישת טלית בברית]''', הרב [[רפאל אברהם דובקין]], שערי ישיבה חלק כ"א עמוד 596].}}.

בברית המילה אומרים כל הקהל: כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה חופה ומעשים טובים.

בברכת המזון על סעודת המילה אומרים: בקשות "הרחמן" מיוחדות לברית מילה.

על יסוד הוראת הרבי באופן פרטי למספר חסידים{{הערה|כאשר נולד הרב [[יוסף יצחק ריבקין]] (כיום שליח הרבי ל[[כרמיאל]]), ביקש אביו הרב [[מרדכי ריבקין]] מהרבי שיהיה [[סנדק]] בברית, והרבי לא נענה להזמנה אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שאז ה[[סנדק|סנדקאות]] היא כמו 'בשליחות' של הרבי. שבועון כפר חב"ד 1915 עמוד 40). ועל דרך זה אירע גם עם הרב [[יהושע דוברבסקי]] (עדותו נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] פרשת נח תשע"ב).}}, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי על ברכי הסנדק בשעת הברית.

[[אדמו"ר הריי"צ]] בהיותו סנדק, בשעת החיתוך, הפנה את ראשו הק' כמי שלא יכול להסתכל על דם, וכך גם נהג [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר שליט"א]]{{הערה|מתוך רשימת דברי הרבי בסעודת ברית מילה, תורת מנחם ח"ב עמוד 278 והערה 4.}}.

נהוג לחזור בזמן הברית את ה[[מאמר]] דיבור המתחיל [http://w3.chabad.org/media/pdf/887/WBsr8877493.pdf "אשרי תבחר ותקרב"] (פסוק הנאמר במהלך הברית). מאמר זה נאמר על ידי [[הרבי]] ב[[וואכנאכט|ליל יום הברית]] של נכדו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] באור ל[[כ"ו מרחשוון]] [[תשט"ז]], והוגה על ידו בשנת [[תנש"א]] - לקראת [[י"ח ניסן]] במלאת 89 שנים לברית של הרבי.

רבותינו נשיאינו הקפידו שלא לשנות שום דבר מהמנהגים המקובלים בברית מילה, דוגמת המציצה בפה, והתנגדו בתקיפות לאלו שהעלו טענות שונות על סכנות בריאותיות וכדומה שיש במנהגי ברית המילה המסורתיים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf עמוד 22, צילום מכתב אדמו"ר הריי"צ לרב חיים בן ציון רסקין].}}.

בעת בה מוהלים בקזבלנקה חדלו מלבצע את המציצה, כתב הרבי לרב [[ניסן פינסון]] שמוטב שיקיימו את המציצה באמעות שפופרת מאשר שלא יבצעוה כלל, עם זאת, הבהיר הרבי שלא לפעול בזה בשמה של חסידות חב"ד, הרב פינסון פעל לייצור שפופרות למוהלים ומול הרב [[שלום משאש]] שפסק שעל המוהלים לקיים את המציצה, ומי שאינו מעוניין בפה יעשה זאת באמצעות שפופרת{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|פועלים גדולות ונצורות|2115|56|תשפ"ה}}}}.

===שעת הברית===
הגמרא במסכת פסחים ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=4&format=pdf ד, א.]) מביאה [[ברייתא]]: {{ציטוטון| . . ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות
שנאמר (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר . .}} ואכן פסק זה הביאו הפוסקים בספריהם הרמב"ם בספרו משנה תורה הלכות מילה פרק א, ח. ה[[טור] וה[[שולחן ערוך]] בחלק [[יורה דעה]] סימן רסב סעיף א.

עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה בהתייחסות לגורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. מהמקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון, היה אדות למנהגו של ר' [[יהודה לייב איגר|לייב'לע אייגר]] האדמו"ר מלובלין להתכונן ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, היות ובתפקידו שימש אף כמוהל בעירו הוביל המנהג לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר שהוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו{{הערה|הודפסה גם בקובץ אהל תורה ורשה תרפ"ט.}}, שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידים]]. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתו תמך על המבואר בגמרא{{הערה|ברכות לב ב}} אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל ה[[חידושי הרי"ם]]{{הערה|תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.}} וידידו ר' [[צדוק הכהן מלובלין]]{{הערה|תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".}} כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ה"[[משה סופר|חתם סופר]]", שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון{{הערה|שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.}}. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטול עליו את השם.

נידון נוסף נידון בפוסקים הוא בדחיית המצווה מפני ההידור של ב[[רוב עם הדרת מלך]]. פוסקים רבים סוברים כי זריזין מקידמין למצוות דוחה את ההידור של ברוב עם במצוות מילה כבכל המצוות. אולם הרבי במכתב שכתב לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כותב כל יש לחלק בין מצוות מילה לשאר המצוות ואשר על כן אין למנוע את המנהג לעכב את קיום מצוות הברית עד לשעות אחר הצהרים כשמטרת העכבה היא למען יוכלו להתאסף קהל רב בברית. הרבי מנמק זאת בכך שבמצוות הברית ישנה הדגשה מיוחדת לעניין השמחה ושלילת העצבות. מלבד זאת, העובדה שבעת ה[[התוועדות]] מעוררים בציבור ענייני [[יראת שמים]] שתוכנם ועניינם הוא תכלית כל ה[[מצוות]] "ליראה את ה'".{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/896.htm אגרות קודש חלק ד מכתב תתצו].}} הודות למכתב זה רווח המנהג בקרב חסידי חב"ד לדחות את הבריתות לשעות אחר הצהריים.