עריכת הדף "גשם" (פסקה)

===בחוץ לארץ===
הגמרא{{הערה|תענית, י, א}} אומרת שבגולה שואלים גשמים ביום ה-60{{הערה|ראו את הסבר הריטב"א לפי גמרא זו, שחייבים לומר שהתירוץ השני של הגמ', נדחה.}} לתקופה ודברים אלו לא ברורים מספיק: [[רש"י]] שם כותב "לפי שהוא מקום נמוך, ואין צריכין גשמים כל כך". וכן כתבו ראשונים רבים{{הערה|ביאור הא' ב"אשכול", רא"ש, ריטב"א, ר"ן. ועוד}} , שדברי הגמרא מוסבים על בבל (וכן מקומות הדומים לה), בה נדרשים הגשמים פחות מבארץ ישראל, ובסביבות תקופה זו מתחיל הזמן בו הם צריכים גשמים. לפי תירוץ זה צריך להבין מה יהיה בשאר הגולה, אם הנחנו שבבל שונה מארץ ישראל בגלל סיבה הגיונית (הזמן בו זקוקים לגשם), הרי שנראה לומר שבשאר ארצות חו"ל נלך בכל מקום לפי צורך הגשמים בו. אם צריך גשמים כבר בז' חשון – נבקש את הגשמים כבר בז'
חשון, ואם צריך מאוחר יותר – נתחיל לבקש מאוחר יותר.

ואכן, יש מרבותינו שסברו שבמקומותיהם אין להמתין עם שאלת הגשמים עד ששים יום לתקופה. ויתירה מזאת, יש שנהגו כן גם הלכה למעשה:

במהלך תקופת הגאונים היו מקומות בהם נהגו בפועל לבקש על הגשמים כבר מז' חשון כמנהג ארץ ישראל{{הערה|רשימת המקורות למנהג זה הובאה בספר "המועדים בהלכה" לרש"י זוין בפרק "השאלה"}}: ב"סדר רב עמרם" כתוב "בכל מקומות ששותין ומשקין מן מטר כמו בשבעה במרחשון".

וכן בתקופת הראשונים: הר"ן{{הערה|ד,א}} כותב: "וכבר נהגו בקצת מקומות לשאול בשבעה במרחשון", המאירי{{הערה|י,א}} כתב "וכן המנהג בכל גלילותינו".

ויתירה מזאת, היו שפסקו שיש לשאול גשמים בחו"ל כבר ממוצאי שמיני עצרת (לפי דעתם שבארץ ישראל זהו הזמן שבו מתחילים לבקש את הגשמים) ,ואף היו מקומות בחו"ל בהם נהגו בפועל לבקש גשמים מיד במוצאי יום טוב. כתב הריטב"א : {{ציטוטון|ויש מקומות שנהגו לשאול מיד למוצאי יום טוב כבני ארץ ישראל . . זה בוודאי מנהג יפה ושיטה נכונה}}. אך יש גם אפשרות אחרת להבין את דברי הגמ' האומרת שבגולה מתחילים לשאול בששים יום לתקופה: לעיל הבאנו את דעת הראשונים שמסבירים שהכוונה היא לבבל בלבד. אך היו גם מבין הראשונים שהסבירו שהכוונה היא לכל הגולה, כפשטות לשון הגמרא, ולא רק למקומות בהם זמן הצורך בגשם דומה לבבל.