עריכת הדף "הסבה" (פסקה)

==מדיני הסיבה==
'''זמן ההסיבה''': חובה להסב באכילת כזית מצה, כריך, אפיקומן, ובשתיית ארבע כוסות. בשאר הסעודה – אינה חובה, אך מעלה מן המובחר.

'''חזרה על אכילה/שתייה ללא הסיבה''': מעיקר הדין, אם לא הסב – צריך לחזור ולאכול/לשתות בהסיבה. אך בדיעבד יש דעות שאין חיוב להסב בזמן הזה, ולכן ניתן לסמוך עליהן. לגבי מצה – טוב להחמיר ולחזור. לגבי כוסות – יש חילוק בין הכוסות השנייה (שאפשר לחזור לשתות בלי ברכה) לבין הראשונה, השלישית והרביעית (שבהן קשה לחזור בגלל איסור תוספת כוסות).

'''נשים''': נשים פטורות מהסיבה לפי חלק מהפוסקים, שכן "אין זו דרך חירות להן", אך אם הן "נשים חשובות", חייבות להסב. בימינו נהגו רוב הנשים שלא להסב, ויש להן על מה לסמוך.

'''תלמיד ורבו''': תלמיד היושב לפני רבו אינו רשאי להסב אלא אם הרב נתן לו רשות. בן האוכל אצל אביו – חייב בהסיבה, שכן אביו מוחל על כבודו{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] [https://chabadlibrary.org/books/3101060047 סי' תעב סעיף ז-טו.]}}.