עריכת הדף "הפטרה לפרשת שמיני" (פסקה)

===נשיאת הארון על העגלה===
{{ערך מורחב|משא הארון בכתף}}
בסיפור של ההפטורה מוצאים דבר מעניין, שנשאו את ארון ברית ה' על עגלה, שלא כפי הציווי של התורה שיש לנשוא את הארון על הכתפיים "בכתף ישאו"{{הערה|במדבר ז, ט.}}. 

מוסבר על כך בגמרא{{הערה|שם=סוטה|}} שזה בא לדוד המלך כעונש על שקרא לתורת ה' בשם זמירות "זמירות היו לי חוקיך"{{הערה|[[תהלים קי"ט|תהלים קיט]], נד.}}, שבזמן של כל צרותיו הוא השתשע בתורה. ועל כך הקב"ה אמר לו שהתורה שעליה נאמר{{הערה|משלי כג.}} "התעיף עיניך בו ואיננו", היתכן לקרוא "זמירות", ועל זה קיבל העונש ששכח את ההלכה שאפילו [[תשב"ר]] יודעים, שיש לנשוא את הארון על הכתפיים.

[[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|[[קונטרס אחרון - פרק ו']].}}  ביאורו הפנימי על מה קיבל דוד המלך עונש, הוא על כך שבזה שדוד המלך מציין את שמחתו מהתורה בשיר וזמרה - "זמירות", כיצד דקדוק קטן במצוות משפיע על כל העולמות. הוא מתייחס להיבט החיצוני של התורה, של פעולתה בעולם "כמו אחוריים" של התורה, ולא כמוה לפנימיותה –  מעלתה האמיתית של התורה, שהיא לא רק בהשפעתה על העולמות, אלא זה שהיא מיוחדת ישירות לאור אין סוף ברוך הוא, ולגבי זה כל העולמות הם כאין ואפס. 

ועל כן העונש שהוקבע לדוד על שיבחו את התורה על חיצוניות של התורה "האחוריים" - הוא "[[שכחה]]", היינו שהידע או ההבנה שלו אודות התורה לא יוכל להיות שלם. השכחה, לפי הסבר זה, היא עונש [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]] – דוד המלך, ששיבח את התורה בצורה חיצונית בלבד, נענש בשכחה שמתפשטת מתוך הנפש וקשורה לתחום ה"אחוריים". 

ודווקא בקשר ל"נשיאת הארון, מצוות "נשיאת הארון בכתף" יש בה גם את הרעיון של החיבור בין הפנימיות (הארון ולוחות הברית) לבין החיצוניות (הכתף). הארון, שמכיל את לוחות הברית – היה בו רק פנים, כי הכתב היה כתוב בו משני הצדדים (בדרך נס), והמצווה היא לנשאו על הכתף, שהיא המייצגת שיש חובה לשלב את הפנימיות והחיצוניות יחדיו. ובענין זה נענש, כי תפס את התורה בחיצוניותה{{הערה|ראה גם [[דרך מצוותיך]] [https://chabadlibrary.org/books/2900630178 מצות משא הארון בכתף].}}.

הטעם שדוד המלך שיבח את התורה בכך, הרבי מסביר{{הערה|ד"ה ויקרא אל משה תשל"ב, סה"מ מלוקט (הישן) חלק ד'.}}, שלמרות שכל העולמות בטלים לגבי מעלה של התורה, היא רק לגבי מעלת התורה מצד עצמה, אך לגבי התורה איך שהיא מושרשת ב[[עצמות ומהות|עצמותו התברך]], שהוא יתברך נתאוה להיות לו [[דירה בתחתונים]] ושהדירה בתחתונים תהיה על ידי התורה, הרי מעלת התורה היא דווקא בפעולתה למטה בעולמות התחתונים, ובזה שיבח דוד המלך את התורה, לגבי שורשה בעצמות.

ואף על פי כן נענש, כי שבחים הם שייכים לגילויים (ולא שייך לעצמות), ולגבי גילויים הרי כל העולמות בטלים לגבי התורה.