עריכת הדף "חיים זושא וילימובסקי" (פסקה)

===התקרבותו לחב"ד===
לאחר מסע תלאות הגיע למחנה העקורים קרומונה שב[[איטליה]], שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב"ד.

לאחר שעלה ארצה{{הערה|תיעוד עלייתו ארצה באוניית מעפילים באתר בנתיבי העפלה}} ב[[כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]], נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בהיותו בגיל 25 שנחשב מבוגר מאוד ביחס לשאר התלמידים בישיבה, והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ללמוד [[שחיטה]], לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה.

בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]] שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה פרק ו}}.

בעודו בחור הקים את [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], כפי שמפורט להלן.

הקים את ביתו עם גב' פייגא{{הערה|נפטרה ב[[י' סיוון]] [[תשנ"ח]]{{הערה|תולדות רעייתו ב-הפרטיזן תשס"ה, פרק יב}}}} לבית פוקער, והרבי כתב שעדיף שיקבעו את מקום מגוריהם ב[[כפר חב"ד]] ואכן לאחר החתונה התיישבו בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת י' כסלו תשי"ג]}}.