עריכת הדף "יב"ק" (פסקה)

===הרחבה===
על הפסוק "בעבר הנהר ישבו אבותיכם"{{הערה|יהושע כ"ד ב'.}} אומר הזוהר שע"י נהר זה יכולה להיות לנשמות השגה כלשהי באלוקות. והיינו, '''עדן''' עצמו הוא בחינת פנימיות הכתר ממש (חכמה שבכתר) – שהוא למעלה לגמרי מהעולמות ובו אין לנשמות שום השערה והשגה. '''הנהר''' היוצא מעדן הוא שורש ההתחלקות וההתכללות (והוא בחינת בינה שבכתר), ועל ידי "נהר" זה יכול להיות התגלות אלוקות גם ב'''גן''' עדן (בעולם התיקון{{הערה|שכללותו אצילות, אך בפרט הוא כולל את כל סדר השתלשלות אבי"ע}}).

והדרך "לעבור את הנהר" (להמשיך אלוקות בעולמות) רמוזה במעשה יעקב - "ויקח את שתי נשיו כו' ויעבור את מעבר יב"ק"{{הערה|שם=בראשית}}. הפכים קטנים שהעביר יעקב רומזים לקיום המצוות (עניין יחוד הקדושה) ועל ידיהם נמשך עצם האלוקות (הברכה) בעולם הזה.

עולם התיקון נקרא יב"ק (יחוד ברכה וקדושה) כי דוקא בו שייך עניין היחודים שעל ידיהם ממשיכים את הברכה. עיקר בחינת עולם התיקון היא התכללות ריבוי האורות בריבוי כלים. ע"י קיום המצוות (שהן הכלים) מתייחדים האורות עם הכלים ומיחוד זה נולד אור חדש בתוספת מרובה על העיקר. כשאומר ברוך אתה ה' אשר קדשנו וכו' נעשה ונמשך מזה ברכה עליונה העליונה מאור אין סוף בתוספת אור וקדושה מרובה (בדוגמת שאמר לאדם ואשתו פרו ורבו, שזכות השראת השכינה להוליד תולדות רבות היא דווקא ביחוד איש ואשה{{הערה|כי איש הוא משפיע – חסד, ואשה מקבל – גבורה, וחיבורם יחד הוא יחוד חסד וגבורה.}}. ולכן נקרא יעקב בעל עולם התיקון – שאפילו כשהיה עובד ללבן הי' עוסק בלי הרף ביחודים{{הערה|כדוגמת השימוש במקלות הגשמיים אשר פצל כמ"ש בזהר.}} וזהו "ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו", שהתעסק בדברים הגשמיים שמקליפת נוגה להעלותם ולבררם ע" המצוות, להביאם לבחינת יחודא עילאה. וזהו "ויותר יעקב לבדו" - שדוקא כמו שהוא בשרשו בעצמות אא"ס, חלק הוי' ממש שלפני צמצום הראשון אז ביכולתו לברר ולהפוך חשוכא לנהורא לעשות מתוהו תיקון.