עריכת הדף "יהודה ושומרון" (פסקה)

==התיישבות יהודית==

מאז מלחמת ששת הימים עלתה על הפרק שאלת גורלם של שטחים אלו. יישובים יהודיים רבים הוקמו מאז מלחמת ששת הימים בשטחים אלו ומאידך חלק מהשטחים הוחזר לערבים ע"י ממשלות ישראל.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הגבילו ממשלות ישראל בנייה של ישובים יהודיים רק לאזורים מסויימים ביהודה ושומרון. אך לאחר עלייתו של [[מנחם בגין]] לשלטון בשנת ה'[[תשל"ז]], החלה הממשלה לבנות יישובים בכל רחבי יהודה ושומרון.

את עיקר מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון הקימה תנועת גוש אמונים, ונכון לשנת ה'[[תשע"ו]] גרים קרוב ל-800,000 יהודים בשטחי יהודה ושומרון{{הערה|מתוכם כ-400,000 במזרח ירושלים}}.

===יחס הרבי להתיישבות===

הרבי ניהל מאבק עיקש נגד [[מסירת שטחים]] ע"י הממשלה ואפילו נגד דיבורים בכיוון זה, אולם בניגוד לחוגים אחרים דעתו אודות ההתיישבות בהם, במצב ההווה, הייתה מורכבת.

לממשלה קרא הרבי יישב את כל שטחי [[ארץ ישראל]], מבלי להתייחס ללחצי אומות העולם, מכיוון שזה נעשה בשליחותו של הקדוש-ברוך-הוא. עם זאת הדגיש הרבי כי בניית היישובים צריכה להיעשות בשקט, כדי לא לגרום להגברת הלחצים. הרבי השווה את הבניה ביהודה ושומרון להקמת הכור הגרעיני, שנבנה ללא הכרזות פומביות, ולכן לא גרר לחצים{{הערה|שיחת ש"פ לך לך ה'תשל"ח}}.

הרבי עודד פעמים רבות את ההתיישבות ביהודה ושומרון.

רבים מראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון עמדו בקשר רציף עם הרבי.

====התיישבות חב"דית====

בשנת ה'[[תשמ"א]] פנתה חברת הכנסת [[גאולה כהן]] לרבי בבקשה להורות לחסידים להתיישב בשטחי יהודה ושומרון.

הרבי השיב לה שמכיוון שרוח ההנהגה בארץ ישראל היא של וויתורים ונסיגות, במילא ההתיישבות אינה ברת קיימא, ולכן אינו רוצה להורות כן{{הערה|המכתב התפרסם שבועות ספורים קודם [[תכנית ההתנתקות|גירוש היהודים מגוש קטיף]]}}.

====יישוב חב"די בחברון====

בשנת ה'[[תשכ"ח]] פנה סגן ראש הממשלה [[יגאל אלון]] לרבי, בבקשה להקים יישוב חב"די ב[[חברון]].

הרבי השיב לו כי על אף של[[חב"ד]] יש [[נכסי רבותינו נשיאינו בחברון|נכסים בחברון]], הרי שבסופו של דבר לא יישבו אותם בחברון עצמה, אלא מחוצה לה, ולכן אינו רוצה בכך{{הערה|מפי קונסול ישראל לעניינים יהודיים בניו יורק צבי כספי, שהעביר את הבקשה לרבי}}.

בהזדמנות אחרת יזם [[אריאל שרון]] הקמת יישוב חב"די בחברון עצמה, סמוך ל[[בית רומנו]], אך הרבי אמר כי אינו רוצה להקים יישוב חב"די בחברון, כיוון שבסופו של דבר יפנו אותם{{הערה|דבר שאכן התממש ב[[הסכמי אוסלו#הסכם וואי|הסכם חברון]] בשנת ה'[[תשנ"ח]].}}.