עריכת הדף "ישראל אריה לייב שניאורסון" (פסקה)

==עם אדמו"ר הריי"צ==
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו ([[הרבי]]). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו.

ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ"ט]], סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו הרבי כתב לאביו ואימו עליו, בעיקר על מצבו וגם על דבר ניסיון למצוא שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב"ד, תשורה נקי}}

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא ל[[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|"שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו"ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.

בשהותו בבית הכנסת נחלת בנימין ניגשו אליו לעיתים הרב [[משה דובינסקי]] והרב נחום גולדשמיד ושואלים אותו שאלות בחסידות{{הערה|{{כפר|מענדי קורטס|השקדן מהרי הקטסקיל|2122|41|תשפ"ה}}}}.

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

לאחר פטירתו פעל הרבי רבות למענה, וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], אף התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.

ב[[י"ג שבט]] [[תש"י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח"א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.