עריכת הדף "כוונת הנענועים (דלולב)" (פסקה)

===[[עבודת השם|בעבודת ה']]===
דיבור ומעשה האדם נמשכים '''תמיד''' מהמידות{{הערה|אדם מדבר ועוסק בעניינים מהם הוא מתפעל. כשיש לו שמחה אזי מדבר דיבורים של שמחה, כאוהב מדבר דברי אהבה ועושה מעשי חסד וכן כל כיוצא בזה.}}, אבל בדרך כלל לא נרגשת בדיבוריו ובמעשיו חיות מיוחדת. ורק כשתוקע דעתו בחוזק בעניין בו הוא עסוק אזי נמשכת בדיבורים ובמעשים חיות פנימית, וככל שיתקע דעתו ביתר חוזק ותוקף כך תגדל בהם החיות ותורגש יותר ויותר גם למתבונן מהצד.

וכשם שהוא בגשמיות כך הוא בקדושה: רק כשיתקע דעתו בחוזק בתוקף ובהתמדה בהתבוננות באלוקות, הנה אז ורק אז תומשך חיות ורגש פנימי אמיתי בקיום המצוות שלו בדיבור ובמעשה{{הערה|ועיין בזה [[תניא – פרק ג'|בתניא סוף פרק ג']]}}.