עריכת הדף "כתבי האר"י" (פסקה)

==הדפסת הספרים==
===א. שמונה שערים===
ספר זה הוא המוסמך ביותר מבין הכתבים. ספרים אלו הם הם ה"מהדורה קמא" שכתב ר' חיים ויטאל, שאותה לא גנז אלא הורישה לבנו ר' שמואל. לאחר הסתלקותו הגיעו הכתבים לידי המקובלים, שבמשך השנים הוציאו אותם לאור בדפוס. ששה מתוך שמונת השערים של כתבי היד המקוריים בכתב ידו של ר׳ שמואל ויטאל נרכשו בסופו של דבר ע"י הרבי הריי"ץ ונמצאים בספריית ליובאוויטש שב-770.

שמונת השערים לא יצאו לאור בדפוס כחטיבה אחת, אלא כדלקמן:

'''שער המצוות ושער הכוונות''' – תרי"ב, ירושלים

'''שער מאמרי רשב"י ושער מאמרי חז"ל''' – תרכ"ב, סלוניקי.

'''שער ההקדמות''' – תרכ"ה, בירושלים.

'''שער הפסוקים, שער רוח הקודש ושער הגלגולים''' – תרכ"ח, ירושלים.

יש להעיר שכל שמונת השערים נדפסו רק בתקופת הרבי מהר"ש, ולכן רובם ככולם של מאמרי החסידות מיוסדים רק על העץ חיים ופרי עץ חיים (שנדפסו בתקמ"ב – עשר שנים לאחר שייסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד).
{{ערך מורחב|שמונה שערים}}

===ב. עץ חיים ופרי עץ חיים===
למרות שסמכותם של ספרים אלו פחותה מה'שמונה שערים', מבחינה כרונולוגית ספרים אלו היו ההוצאה לאור המוסמכת והמסודרת הראשונה של כתבי האר"י והם הספרים העיקריים המצוטטים בחסידות ובהם לומדים. הספרים לוקטו ונערכו ע"י רבי מאיר פאפירש. הוא ליקט את כל הכתבים שהצליח להגיע אליהם (מהדורה בתרא (שנמצאה בבית העלמין לאחר "שאלת חלום"), כתבים שמצא מפוזרים בין תלמידי האר"י ועוד), סידר אותם לפי נושאים, וערך אותם בשלושה ספרים בשמות: דרך עץ חיים, פרי עץ חיים ונוף עץ חיים. "דרך עץ חיים" עוסק בסדר ההשתלשלות, "פרי עץ חיים" בכוונות התפילה והמצוות, ו"נוף עץ חיים" הוא פירוש על פי הסוד לפסוקים ומאמרי חז"ל, וסוד הגלגולים.

'''דרך עץ חיים''' מסביר את סדר השתלשלות העולמות מהצמצום הראשון ועד בריאת העולמות. הספר הודפס לראשונה בשנת תקמ"ב בקוריץ בשם "עץ חיים", '''והוא''' הספר המצוי היום בידינו (ואינו ה'עץ חיים' שכתב ר' חיים ויטאל – בו היו שמונה "שערים" הכוללים את '''כל''' תורת האר"י).
{{ערך מורחב|עץ חיים}}

'''פרי עץ חיים''' עוסק בכוונות התפילה והמצוות. בכתב היד נחלק הספר לארבעה ענפים (כוונות, טעמי המצוות, תיקונים ויחודים), אבל נדפס הענף הראשון בלבד (כוונות התפילה והמצוות). גם ספר זה נדפס בקוריץ – בתקמ"ה (שלוש שנים לאחר העץ חיים).

גם שאר ענפי העץ נדפסו, אבל כספרים בפני עצמם: טעמי המצוות נדפס עשר שנים לפני כן (זלאקווי, תקל"ה), ושני הענפים הנוספים "תיקונים" ו"יחודים" נדפסו שנתיים קודם לכן (קוריץ, תקמ"ג) כספר אחד בשם "שער היחודים ותיקון עוונות".
{{ערך מורחב|פרי עץ חיים}}

'''נוף עץ חיים''' נחלק גם הוא לארבעה ענפים (פירוש מאמרי זוהר, פירוש פסוקים, פירוש מאמרי רז"ל. ו'גלגולים'), שנדפסו במשך השנים כל אחד בספר בפני עצמו: הראשון (פירוש מאמרי זוהר) נדפס בשם זוהר הרקיע (קוריץ, תקמ"ה), השני (פירוש פסוקי התנ"ך על דרך הסוד) בשם "לקוטי תורה" (זלאקווי תקל"ה), השלישי לא נדפס עד היום{{הערה|"שער מאמרי רז"ל" הנדפס הוא משמונת השערים של מהדורה קמא, ואינו ענף מ'נוף עץ חיים' שהוא מהדורה בתרא.}}, והרביעי הוא '''ספר''' הגלגולים{{הערה|כמו בהערה הקודמת כך גם כאן. לא מדובר על '''שער''' הגלגולים" שהוא מ"שמונת השערים" של מהדורה קמא, אלא על '''ספר''' הגלגולים של מהדורה בתרא.}}.

===כתבי האר"י הנוספים===
;הרב יעקב צמח
כמה שנים לאחר הסתלקות רבי שמואל ויטאל (בנו של ר' חיים ויטאל) מצא הרב אברהם אזולאי חלק גדול מהכתבים שנגנזו, ומסר אותם לתלמידו של ר' שמואל ויטאל - הרב יעקב צמח. הכתבים היו "מחוקים ומטושטשים וקרועים" כעדות הר"י צמח}}הערה|לתלמידו ר' מאיר פאפירש, בהקדמת העץ חיים.}}, והוא שיחזר אותם, וסידרם בחמישה ספרים:

א. אדם ישר (ביאור עניין עיגולים ויושר) – נדפס בתקמ"ה בקראקא

ב-ג. אוצרות חיים (ביאור עניין אדם קדמון) ומבוא שערים (סיכום מסודר של 'מבנה' עולם האצילות){{הערה|ספר זה נערך מתוך כתבים שגילה ר' משה (נכדו של ר' חיים ויטאל) בחברון.}} – נדפסו יחד בתקמ"ג בקוריץ{{הערה|כעבור כמה שנים נערך המבוא שערים שוב ע"י המקובל ר' נתן שפירא, שהדפיס אותו בעריכה המחודשת בסלוניקי, תקס"ו.}}.

ד. עולת תמיד (ענייני התפילה) – נדפס בירושלים תרס"ו.

ה. קהילת יעקב (ליקוט עניינים שונים שלא קשורים לאחד משלושת הספרים האחרים) – נדפס בירושלים תשמ"ט.

;ארבע מאות שקל ועולת תמיד
ארבע מאות שקל (ליקוט מעץ חיים ושער מאמרי רשב"י) ועולת תמיד (ליקוט מתוך מהדורה בתרא שגנז ר' חיים בבית הקברות, ומתוך 600 הניירות שנלקחו ממהדורה קמא שהייתה בידי ר' משה בלי ידיעתו) – נדפסו בתקס"ד במאהילוב.

;ספר הליקוטים
ספר הליקוטים{{הערה|יש להעיר מהמצויין בתחילת הפסקה "סדר התגלות הכתבים" שישנו ספר נוסף '''מכתבי האר"י''' באותו שם, שסודר בתחילת התגלות הכתבים מתוך ת"ר הניירות שנגנבו מר' שמואל ויטאל בעת חוליו.}} סודר ע"י ר' שמעון שרעבי (הרש"ש), מתוך כתבים שליקט הרב מאיר פאפירוש מבין תלמידי האר"י. הספר יצא לאור בתרע"ג בירושלים.

;מבוא שערים
{{ערך מורחב|ערך=[[מבוא שערים]]}}
הוא כפי הנראה סיכום שעשה ר' חיים ויטאל. היינו, לאחר שסיים לכתוב ולערוך את שמונת השערים כפי ששמע אותם בסגנון רבו האר"י עשה להם סיכום משלו. הספר נערך מתוך כתבים שגנז ר' חיים ויטאל בחברון, והתגלו ע"י נכדו (ר' משה, בנו של ר' שמואל). הכתבים נערכו בשתי עריכות שונות: לראשונה ע"י ' יעקב צמח (קוריץ תקמ"ג), ולאחר מכן ע"י ר' נתן שפירא (סלוניקי תקס"ו).

;לקוטי תורה (שהוא הענף השני בנוף חיים) וטעמי המצוות (הענף השני בפרע"ח)
יצאו לאור כספר אחד בזלאקווי, תקל"ה

;ארבע מאות שקל כסף (במקור נקרא "אדם ישר") ועולת תמיד
הם שניים מתוך חמשת הספרים שערך ר' יעקב צמח מהכתבים שהוצאו מבית העלמין (שם גנז ר' חיים ויטאל את המהודרה בתרא של העץ חיים) - נדפסו יחד בתרס"ו בירושלים.

;עמק המלך
נכתב ע"י תלמיד תלמידו של האר"י ונדפס בשנת ת"ח. מדבר מסדר ההשתלשלות ומביא סיפורים רבים על האר"י ז"ל. {{ערך מורחב|ערך=[[עמק המלך]]}}.

===מהדורת סדרת כתבי האר"י===
סדרת כתבי האר"י הנפוצה היום סודרה ע"י הרב יהודה צבי ברנדווין, תלמיד הרב יהודה הלוי אשלג בשנים תשמ"ה-תשמ"ח, וכוללת ט"ו כרכים. הכרכים בסדרה זו לא כוללים את כל כתבי האר"י, וגם אינם מסודרים לא לפי סדר החשיבות ולא לפי סדר הופעתם:
כרכים א-ג: עץ חיים (שסידר ר' מאיר פאפירש)
כרך ד': מבוא שערים (סיכום שעשה ר' חיים ויטאל לאחר סיום כתיבת העץ חיים).
כרכים ה-י: השמונה שערים של מהדורא קמא (לפי הסדר שנכתבו).
כרך יא: ליקוטי תורה וטעמי המצוות (הענף השני מפרי עץ חיים, והענף השני מעץ חיים).
כרך יב הם הספרים ארבע מאות שקל כסף ועולת תמיד (ליקוטים מעץ חיים, שסידר ר' יעקב צמח).
כרכים יג-יד: פרי עץ חיים (הענף הראשון מתוך הארבעה שסידר ר' מאיר פאפירש בשם זה).
כרך טו הוא ספר הליקוטים (ליקוט מכתבים של תלמידי האר"י).

;חסרים בסט זה
'''א.''' שלושת הספרים שנערכו בתחילת התגלות הכתבים{{הערה|ע"י רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי.}}: ספר הדרושים, הליקוטים והכוונות. '''ב.''' שלושת הספרים הנוספים שסידר רבי יעקב צמח: קהילת יעקב, זוהר הרקיע ואוצרות חיים. '''ג.''' הנוף הרביעי מתוך נוף עץ החיים (הנקרא "ספר הגלגולים". הנוף הראשון נדפס כחלק מזוהר הרקיע שכבר הוזכר לעיל שחסר בסט, והנוף השני נדפס יחד עם טעמי המצוות בכרף יא).

כמו כן יש להזכיר את הנוף השלישי מתוך "נוף עץ החיים" ואת קונטרס הקיצור (והוא הספר "עץ חיים" מכתב יד קדשו של רבי חיים בעריכתו הראשונה) שלא נדפסו מעולם.