עריכת הדף "מצוות פאה" (פסקה)

== בחסידות ==
"פאה" בגמטריא "[[אלוקים (שם)|אלוקים]]". 

השם "אלוקים" מייצג את מידת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] וה[[צמצום]] (היפך של חסד וגילוי אלוקות), שמכוחה נוצר מצב של [[עניות]] – היפך של [[עשירות]]. 

בהכוונה ותכלית של הצמצום של שם אלוקים, ישנם שני צדדים:

# '''כוונת הצמצום בשביל הגילוי''' – הצמצום נועד לאפשר את גילוי האור האלוקי בעולמנו, כשהצמצום יוצר מקום לאור אינסופי שיבוא אחריו.
# '''כוונת הצמצום בשביל המעלה שבצמצום עצמו''' – הצמצום עצמו הוא מעלה, שבאמצעותו מתגלה שלמות אלוקית חדשה. הצמצום לא רק משמש ככוח בשביל הגילוי, אלא יש בו שלימות של עצמו, שמבטא את כוחותיו האינסופיים של הקב"ה שיכול להיות גם בהגבלה.

בהתאם לכך, יש שני אופנים במצוות פאה:

* '''האופן הראשון''' – שבו מניחים מעט פאה בסוף השדה, וזו המצווה הפשוטה שבה הצמצום הוא בשביל הגילוי אור. כאן "שם אלוקים" הוא טפל ל"שם הוי'" – כלומר, הצמצום הוא שלב הכנה לגילוי אור אינסופי.
* '''האופן השני''' – שבו כל השדה נעשית פאה, כאשר הצמצום עצמו הוא מעלה בפני עצמה. כאן "שם אלוקים" איננו רק טפל לשם הוויה, אלא שם עצמאי, שמגלה את כוחותיו השלמים של הקב"ה גם בגבולות, כלומר השדה כולה משמשת לפאה.

=== בעבודת השם ===
ההבנה של שני האופנים של '''פאה''' קשורה לעבודה הפנימית של האדם. אם הצמצום הוא בשביל הגילוי, אז עבודת האדם היא [[כל מעשיך יהיו לשם שמים|שכל מעשיו יהיו לשם שמיים]], וכך הוא נותן "פאה" קטנה – הוא נותן רק מעט בסוף השדה. הכוונה כאן היא שכל פעולותיו במציאות, כולל הדברים הגשמיים והחיצוניים, נעשים כדי לאפשר את הגילוי האלוקי בעולם. השדה כולו עדיין משוריין בשימוש אישי, רק קצה השדה – אותו חלק קטן – נשאר כ"פאה" לשם העניים ולשם שמיים.

העבודה השנייה, כשהצמצום עצמו מתגלה כשלמות, היא שהאדם מכיר בכוחות הגבול שבקב"ה, ומבין שכל פרט בעולם – גם בעולם הרשות והגשמיות – נושא בו שלמות אלוקית. כאן הכוונה היא לדרגת "[[בכל דרכיך דעהו]]", שבו אין שום שיעור למעשי האדם. כל פעולתו היא גילוי אלוקי בכל פרט ופרט, ואדם כזה מסוגל להפוך את כל השדה שלו ל"פאה", כלומר כל מעשה, כל פעולה, נתפסת כעשייה לשם שמיים באופן מלא ומוחלט.

החילוק הזה בין שני האופנים ב'''מצוות פאה''' מראה את השוני שבין דרגות העבודה של האדם. אם עבודה היא בשאיפה לשם שמיים בלבד, האדם ייתן רק מעט ויתחיל מלבסס כוונה על פעולה אחת – מעט פאה בסוף השדה. אך אם הוא רואה בכל העולם מקום לביטוי אלוקי, לא יהיה לו גבול למה שייתן, ויהפוך את כל עולמו לפאה, כפי שמורה "בכל דרכיך דעהו"{{הערה|משיחת ש"פ ויקהל פקודי תש"נ.}}.