עריכת הדף "משנה ברורה" (פסקה)

==השפעה==
המשנה ברורה נחשב כפוסק אחרון ברוב קהילות אשכנז, והמקובל לנהוג הלכה למעשה כהכרעת המשנה ברורה. אולם לפעמים כאשר המשנה ברורה מכריע שלא כ[[שולחן ערוך הרב]], ב[[חסידות חב"ד]] מקובל השולחן ערוך הרב כפוסק הקובע ונוהגים על פיו, גם בחצרות אחרות ישנם מקרים בהם נוהגים כשולחן ערוך הרב, זאת על פי מסורת הקהילה/החסידות ובהתאם לכך שבאופן כללי מקובל בקהילות החסידיות, לנהוג להלכה על פי מסורת אבות או מנהגי קהילה.

מאז כתיבתו, התקבל הספר כספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. ביטוי לכך ניתן למצוא בדבריו של [[החזון איש]]: {{ציטוטון|ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן ה[[בית יוסף]], ה[[מגן אברהם]] '''והמשנה ברורה''', היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית}}{{הערה|קובץ אגרות חזו"א חלק ב' איגרת מ"א }}. וכך גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] כותב עליו 'הלכה כמותו בכל מקום'{{הערה|'ההד' כרך ט' חוברת א' ירושלים תרצ"ד}}.

בהרבה מהישיבות לומדים בשיעור הלכה את ספרי המשנה ברורה, ואלפים לומדים במסגרות וארגונים ללימוד ובחינה על ספרי המשנה ברורה.

===המשנה ברורה והערוך השולחן===
בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר [[ערוך השולחן]] שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם של רבנים כספר פסיקה בסיסי, שנכתב על ידי הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]], רב ו[[אב בית דין]] בקהילת נבהרדק.

השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[מזרח אירופה]]{{הערה|שם=הנקין|{{HebrewBooks|הרב [[יהודה הרצל הנקין]]|שו"ת בני בנים|20022|ח"ב, סי' ח'|עמוד דיגיטלי=31}}}}.

למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]]. ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב [[יוסף אליהו הנקין]]{{הערה|שם=הנקין}}, והרב בנימין זאב בנדיקט.