עריכת הדף "עולם הבריאה" (פסקה)

==ברואי עולם זה==
בכל עולם מתגלה בחינה אחת מה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]]. ונאמר כי "אמא עילאה מקננא בתלת ספירן בכורסיא", כלומר, שבעולם הבריאה מתגלה בחינת אמא עילאה, שהיא פרצוף ספירת ה[[בינה]] של עולם האצילות. וזאת משום שבכללות עולם הבריאה הוא בבחינה בינה והתפשטות, לעומת עולם האצילות שהוא בבחינת [[חכמה]] ו[[ביטול]].

ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם מלאכים שכלים. מלאכים אלו נקראים בשם [[שרפים]]{{הערה|להעיר מ[[תניא - פרק ל"ט]] בהגהה שגם ל[[שרפים]] וגם לחיות קוראים [[חיות הקודש]], רק שההבדל ביניהם הוא שלשרפים יש [[דחילו ורחימו]] [[שכל|שכלים]] ולחיות יש דחילו ורחימו טסעיים, וכן מצינו עוד מקומות (וכן ברמב"ם אך נראה שחסידות פוסקת לא כמוהו) שחיות יותר נעלים משרפים ויש להאריך ואכ"מ.}}.

מדור [[נשמה|נשמות]] הצדיקים הוא בעולם הבריאה. כתוב ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] ש"אימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא" שהוא עולם הבריאה, ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי השם ב[[יראה|דחילו]] ו[[אהבה|רחימו]] שנמשכו מ[[התבוננות]] בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]].

עולם הבריאה הוא בחינת [[יחודא תתאה]], שבו הבריאה שבטלה ומיוחדת בקדוש ברוך הוא היא, כפי שמתוארת בתפילה - "וצבא השמים לך משתחוים". כלומר, שביטול והשתחוואה זו של צבא השמים לקדוש ברוך הוא - הם באופן של "[[יש מי שבטל]]", והיינו, שאף על פי שבטל, מכל מקום, נותר מציאות לעצמו.

גם ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם בבחינת מהות ומציאות נפרדת מאלקות, ואף על פי שהם בטלים ומשתחוים כלפיו - מכל מקום מהותם ועצמותם של המלאכים הוא בבחינת כיסוי והסתר לאלופו של עולם, שהוא אין עוד מלבדו ממש, בבחינת [[יחודא עילאה]]. וכיון שאינם בטלים במציאות מעוצם השגתם, זה מראה על כך שהם מציאות של יש.