עריכת הדף "עיר מקלט" (פסקה)

==הקצאת ערי המקלט==
בספר דברים פרק ד', מסופר ש[[משה]] הבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: את בֶּצֶר בנחלת שבט ראובן, את רָאמוֹת בנחלת שבט גד, ואת גּוֹלָן בנחלת שבט מנשה. 

בספר יהושע (כ' א'-ט') מסופר שישראל הקדישו שלוש ערי מקלט נוספים: את קֶדֶש בהרי נפתלי, את [[שכם|שְׁכֶם]] בהר אפרים, ואת [[קריית ארבע|קִרְיַת אַרְבַּע]] ([[חברון]]) בנחלת שבט יהודה.

על פי דעת [[אביי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. גם [[הרמב"ם]] פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר... כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכה ט'), אולם כבר הרמב"ן{{הערה|על [[במדבר]] ל"ה י"ד, בסוף דבריו.}} עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי [[הרדב"ז]] דבריו מתאימים להלכה המתוארת ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].