לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
עץ חיים
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===רבי [[מאיר פופרש|מאיר פאפירש]]=== עקב הפיזור הגדול, שנגרם מהמהדורות השונות של כתבי האריז"ל שנפוצו עד אז, החליט רבי [[מאיר פאפירש]] לכנס את כל כתבי האריז"ל בצורה מסודרת. לרבי מאיר לא היו השמונה שערים (שלא פורסמו עדיין), וכתבי האריז"ל שבידו כללו ספרים שהועתקו מתוך העריכות הראשוניות (מהדורה קמא) ללא ידיעתו של רבי חיים, וכן ספרים של עריכות מאוחרות (מהדורה בתרא) שנגנזו על ידי רבי חיים, הוצאו מגניזתם על ידי מקובלים לאחר מכן, ונערכו על ידי רבי [[יעקב צמח]] (רבו של רבי מאיר). את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים, בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "'''דרך עץ החיים'''", והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשייה]] לפי קבלת האריז"ל. לשני קרא בשם "'''[[פרי עץ חיים]]'''", ולשלישי "'''נוף עץ חיים'''". הספר "דרך עץ החיים" של רבי מאיר היה לחיבור המסודר והמקיף ביותר של כתבי האריז"ל שנפוצו בזמנו (בשנת ת"י בערך). מיד עם פירסומו הפך הספר לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו. בשנת [[תקמ"ב]] נדפס הספר לראשונה ב[[קוריץ]] בשם "'''עץ חיים'''", ומאז נפוץ בדפוסים רבים בשם זה - '''והוא''' הספר עץ חיים שבידינו.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)