עריכת הדף "פסיק רישא" (פסקה)

===שיטת התוספות===
התוספות{{הערה|שבת קג, א ד"ה לא.}} חולקים על בעל הערוך הסובר שפסיק רישא ולא ימות הוא פטור באופן ש"לא ניחא ליה" אך מודים הם שהחיוב אינו מהתורה אלא מדרבנן. 

בטעמם של התוספות עוסק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|חידושים על הש"ס שבת, פי"ב מ"ב.}}, וקובע שהסיבה היא מפני שכל פסיק רישא ולא ימות באופן שלא ניחא ליה, גם אם נחשיב את פעולתו כפעולה בעלת כוונות, לא תהא פעולה זו נמלטת מהחשבתה בקטגוריה של "[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]]", שהרי למעשה עושה הוא פעולה אסורה (תוצאות הפעולה שהם פסיק רישא) שאינה צריכה לו כעת אלא הפעולה נעשית לצורך הפעולה המותרת. 

וכדוגמא שנתנו בגמרא ל"מלאכה שאינה צריכה לגופה" באדם שמבעיר את הגחלים התחתונות (פעולה המותרת ביום טוב) ומכבה את העליונות בדרך ממילא (פעולה האסורה ביום טוב) שרבי שמעון פוטר משום מלאכה שאינה צריכה לגופה. כך גם אדם שפותח מקרר בשבת, ובדרך ממילא נדלקת נורת החשמל או המנוע של המקרר, עושה הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, כלומר גם אם נחשיבו כאילו הדליק בידים את הנורה, הלא אינו צריך כעת לנורת החשמל אלא לפתיחת המקרר בלבד.