עריכת הדף "פרי חג הסוכות" (פסקה)

=== בפנימיות התורה ===
{{להשלים}}
במאמרי רבותינו נשיאנו מוסבר בהרחבה שהקרבת הפרים מביאה לאומות העולם את השפע ממנו הם מקבלים, והעבודה בזה היא בירור האומות ע"י שמכניעים את שרשם בשבעים שרים שלמעלה. כלומר:

חלוקת האומות לשבעים היא על פי שבעים הדרגות במידות דקליפה. כלומר: ששת ה[[מידות (ספירות)]] שלמעלה, בתוספת [[ספירת המלכות]], נחלקות כל אחת בפני עצמה לעשר, שכן בכל מדה ישנן את כל עשרת הספירות כפי שהיא מתבטאת על ידן (לדוגמא: חסד שבחסד היינו שמצד השפעת החסד להמושפע יש גם רגש של אהבה אליו מצד המשפיע, או להיפך, שמצד אהבת ה' שיש לנבראים מצד העבודה במידת החסד, נפעל אצלם אהבה לאוהבי ה'. וכן גבורה שבחסד הוא שנאה לשונאי האהוב וכו'{{הערה|ראה ד"ה וספרתם לכם תשי"א. ד"ה להבין ענין ספירת העומר תשח"י. ועוד.}}). חלוקת שבעת המידות דקליפה (הנקראים ז' מלכי אדום{{הערה|שם=ראה|ראה [[לקוטי תורה]] פ' ראה ל, רע"ב ואילך.}}) לעשר כל אחת בפני עצמה יוצרת חלוקה של שבעים דרגות שונות, המהוות את שרשן ומקורן של שבעים האומות. ע"י הקרבת שבעים פרי החג, שעל ידם נמשכת ההשפעה ממנה מקבלים שבעים שרי האומות (כלומר שרשם ומקורם בשבעים דרגות המידות דקליפה), גורמת ששבעים שרים אלו יתבטלו לצד הקדושה, דבר שיגרום להכנעת צד הקליפה כלפי הקדושה.

הכח לעבודה זו, לברר את שבעים שרי האומות (היוצאים מז' מלכי אדום), הוא ע"י זה שבחג הסוכות נמשכת לעם ישראל השפעה מיוחדת מבחינת ז' ה[[אושפיזין]], המהווים חלוקה של ז' מידות דקדושה, שהם מתחלקים ג"כ כל אחת לעשר (חלוקה זו נקראת שבעים נפש דיעקב{{הערה|שם=ראה}}).

בשונה מכל הנ"ל, ביום שמיני עצרת מודגשת עבודת בני ישראל כשלעצמם, כלומר לא לשם בירור וזיכוך שבעם האומות, אלא בעבודת ישראל ויחודם עם הקב"ה. בהתאם לכך, על יום זה נאמר{{הערה|זח"ג לב, א.}} שבו "ישראל ומלכא בלחודוהי (ישראל והמלך (הקב"ה) לבדם)". משום כך, קרבנות המוספין של שמיני עצרת כוללים פר אחד בלבד, כנגד האומה היחידה.