עריכת הדף "קשת" (פסקה)

==דורות שלא נראתה בהם הקשת==
המדרש אומר{{הערה|בראשית רבה לה, ב.}}, שהסיבה שהפסוק אומר שהקשת תהיה ל"דרת" עולם בכתיב חסר היא: מכיוון שיהיו שני דורות שבהם לא יצטרכו לקשת; {{ציטוטון|אמר רבי יודן: פרט לדורו של חזקיהו ולדורו של אנשי כנסת הגדולה. רבי חזקיה: מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של [[רבי שמעון בן יוחאי]]}}. הגמרא אומרת{{הערה|[[מסכת כתובות]] עז, ב.}} שגם בדורו של [[רבי יהושע בן לוי]] היא לא נראתה. וטעם הדבר: מכיוון שזכותם הגינה על אנשי דורם{{הערה|פני משה לירושלמי ברכות פ"ט, ה"ב.}}.

ה"כלי יקר"{{הערה|על [[פרשת נח]] שם.}} מקשה על פי זה, על הביאור של האברבנאל בנוגע להיווצרות הקשת, שאם היא יכלה להיווצר רק לאחר המבול מפני שהאוויר הזדכך, משמע שבדורותיהם האוויר התעבה, ולאחר מותם שב והזדכך? אלא הוא מבאר: שבדורות שבהם לא היו צדיקים, האנשים חיפשו לראות את הקשת שתראה להם שלא יהיה מבול; אבל בדורותיהם - האנשים לא היו בודקים אם יש קשת, כיוון שהיו בטוחים על צדקתם.

אמנם, האברבנאל עצמו מבאר, שבכדי שתיווצר הקשת צריך שהעננים יסתדרו באופן מסוים שהשמש שתאיר עליהם תיצור את הקשת. אבל בדורותיהם, השמש לא האירה בכזה אופן.

וכותב הרמ"א{{הערה|בתורת העולה חלק ב, פרק ד.}} שני ביאורים בזה. הראשון: הקשת עניינה הוא טבע העולם, וה' מראה בזה - שהוא מותיר את טבע העולם להתנהל. ובימיהם היא לא נראתה, כי הם היו מונהגים תמיד על פי ההשגחה הפרטית ולא על פי הטבע שהקשת היא אות עליו.

ביאור נוסף: רז"ל דרשו{{הערה|ספרי עקב מב. ותענית כג, א.}} על הפסוקים: "ונתתי מטר ארצכם בעתו"{{הערה|דברים יא יד.}}, ו"יורה ומלקוש בעתו"{{הערה|ירמיה ה, כד.}}, ש"זה ליל רביעית וליל שבתות". ומכיוון שבזמנם היה זכות, הגשמים ירדו רק בלילה ולא ביום, מה שאין כן בדורות אחרים, שהגשמים ירדו גם ביום - ואז נוצרה הקשת.