עריכת הדף "שחמט" (פסקה)

==משמעותו הפנימית של המשחק==
בשנת [[תש"ח]] היה שחמטאי יהודי בשם [[שמואל רשבסקי]] שזכה באליפות [[ארצות הברית]] בשחמט, והיה נוהג לפקוד את בית מדרשו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב-[[770]].

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, היה הרבי מתוועד בכל שבת מברכים עם צעירי החסידים, ובאחת מהתוועדויות אלו נכח במקום גם השחמטאי היהודי, ובשל נוכחתו במקום החל הרבי לדבר על משמעותו הרוחנית של משחט השחמט והמסר הרוחני שאפשר להפיק ממנו לחיי היום יום של היהודי.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך מ' חלק ב' עמ' 1}}

את הלימוד ממשחק השחמט ביסס הרבי על דברי [[הבעל שם טוב]] שמכל דבר שיהודי שומע או רואה יכול וצריך הוא ללמוד הוראה ב[[עבודת השם]]{{הערה|כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סרכ"ג ואילך.}}.

באותה [[התוועדות]] הסביר הרבי שמשחק השחמט מסמל את המלחמה בין ממלכת ה[[קדושה]] לממלכת [[הסטרא אחרא]] בעולם, כשכל אחד מהצדדים מעוניין לכבוש את הצד השני ולהכניע אותו ולצורך המלחמה ישנם סוגים שונים של כלים המסמלים את אנשי הצבא, ולכל סוג מאנשי החיל בצבא ישנם את המעלות שלו ואת המגבלות שלו:

*'''החייל הפשוט''' - ביכולתו לבצע רק מהלכים פשוטים ותפקידו הוא ללכת צעד אחד צעד מבלי לסטות מהמסלול שנקבע לו. באם הוא מבצע את ההוראות בדייקנות והולך בדרך הישרה מבלי לדלג - ביכולתו להתעלות בדרגתו ולהגיע עד לדרגה הגבוהה ביותר בין אנשי הצבא, אך אין באפשרותו להגיע לדרגתו של המלך. החייל הפשוט רומז ל[[נשמה|נשמות]] ישראל שירדו למטה על מנת להרחיב את גבולות ממלכתו של [[הקב"ה]] ולהכניע את הסטרא אחרא.
*'''המפקדים''' (פרשים, רצים וצריחים) - יש ביכולתם לבצע פעולות שונות ולהתקדם מספר צעדים בבת אחת, אך לכל אחד יש את האפשרויות המיוחדות לו, והוא יכול ללכת רק בכוחות שניתנו לו. המפקידם מסמלים את ה[[מלאכים]] שיש בהם סוגים שונים וכל אחד עובד את [[הקב"ה]] באופן העבודה המיוחד לו. בשונה מהחיילים שיכולים לשנות את תפקידם ולהתעלות בדרגתם, המפקדים [= המלאכים] נשארים תמיד באותה מדריגה מבלי יכולת להשתנות.
*'''המלכה''' - יכולה להחליף את אופן הצעידה שלה ולהתקדם באיזה אופן שהיא רוצה. המלכה מסמלת את ספירת המלכות של [[עולם האצילות]] שהיא זו שמעניקה את הכח לכל החיילים ויכולה להתלבש בכל נברא ונברא לפי תכונתו ומעשיו.
*'''המלך''' - אין תפקידו להילחם, וצעדיו מבוצעים רק כאשר ישנו הכרח. המלך מסמל את [[הקב"ה]] בעצמו, שאין ענינו להילחם, אך יחד עם זה במקום סכנה כאשר המערכה נקלעת לקשיים, המלך יורד אל העם, נמצא עמם בשדה המערכה.

לקראת הוצאתו לאור של הספר [[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] בשנת [[תנש"א]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], הגיה הרבי עבור הספר שיחה זו, והיא נדפסה בתור הוספה לספר.