לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
שלג
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==פסק אדמו"ר הצמח צדק== הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבה ראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר{{הערה|הטור מביא זאת מדברי הרא"ש בהל' מקואות סימן י"ח. וכ"כ רי"ו נכ"ו חלק ה' וכ"ד ה[[ראב"ד]] בבעלי הנפש דף כ"ג סע"א וכן משמע מדברי [[רש"י]] ב[[שבת]] פרק חבית דקמ"ד ע"ב ד"ה רב פפא.}} אלא שהבית יוסף כותב, שמדברי ה[[רמב"ם]] נראה שרק בשלג עושין כן מקוה לכתחלה אך לא בקרח. ופוסק הצמח צדק, שמכיוון שרוב הראשונים חלוקים על כך, ניתן להביא קרח ולהטיל אל מימי המקווה, כל עוד אין שלג, ובכך להכשיר את המקווה, ולגרום לה שרוב מימיה יהיו [[מים]] כשרים לחלוטין. אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת [[מים]] רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה{{הערה|כמו שאיתא בפתחי תשובה סימן ר"א ס"ק י"ד בשם שו"ת תולדות יצחק סימן כ"ד (שם).}}. ===הוראת אדמו"ר הזקן=== [[קובץ:770 בשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770 ביום מושלג]] כחיזוק לדבריו, מביא אדמו"ר הצמח צדק, כי הוראה דומה הורה [[אדמו"ר הזקן]], לעשות מקוה בתחלה על ידי שהוציאו המים מהמקוה והביאו שלג והכניסו לתוך המקוה ריקנית. אחר כך חיממו המרחץ עד שנתפשר ונמס השלג והיה למים מ' סאה. אם כי, קיים חילוק בין עשיית המקווה על ידי שלג לבין עשיית המקווה על ידי קרח; כאשר עושים מקווה על ידי קרח, אין צורך להוציא את המקווה, מכיוון שקרח הוא היתר שכשרותו מוטלת בספק כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא בהוספתו על מקווה קיים, ולפי [[הרמב"ם]] הוא פסול, ולכן מוטב להשליכו אל המקווה על המים הקודמים, שיש ספק בכשרותם, למרות שיש אחרים הסוברים שאין הדבר נעשה כראוי, מכיוון שבין כך ובין כך אין המקווה כשר כל כך לפי כל הדיעות, וצדדי הספק שווים. לעומת זאת, לפני הטלת השלג אל המקווה, שהוא מכשיר את המקווה לפי כל הראשונים, יש לרוקן את מימי המקווה לגמרי, ולהטיל את השלג לתוך הבור הריק{{הערה|1=[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] יורה דעה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%A7%D7%98%D7%A4%D7%A8%D7%A1 סימן קסג א]}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)