עריכת הדף "שם" (פסקה)

====שם האדם הפרטי====
על דרך זה הוא גם בנוגע לשמות בני אדם, שהשם קשור עם שורש הנשמה. וכפי שמובא בשם [[האריז"ל]] שכאשר ההורים נותנים שם לבניהם, "אלו השמות אינם דרך מקרה או רצון האב ואם לקרותו כך, אך [[הקב"ה]] הוא הנותן שכל וחכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו של הבן, ומחמת זה האדם משורש בשמו מאוד מאוד".{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=cae2a0f3-6ff9-4e87-a91b-358f8ee9adea&st=%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94&pgnum=34 עמ' 1780].}}

[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר שהשם צריך להנתן על ידי האב והאם דוקא{{הערה|אנשים אחרים יכולים רק להציע להם שמות, אבל בחירת השם בפועל צריכה להיות על ידי האב והאם דוקא. - הרבי}} - בהתאם להמבואר בכתבי האריז"ל שההורים זוכים לכוין לשם המתאים לשורש נשמת הבן, באופן ד"מזלייהו חזי". 

[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר במאמריו, שאותיות השם הם ה"צינור" שעל ידם נמשך חיות ה[[נשמה]] והגוף, ועל ידי זה נפעל חיבור וקישור ה[[נשמה]] בגוף.

לפי זאת הסביר [[הרבי]] ששם האדם הוא ענין נעלה ביותר - כי השם קשור עם שורש הנשמה, ועל ידו נמשך חיות ה[[נשמה]] בגוף, שחיות זו קשורה עם "מחי' החיים", עד שסוף סוף (או אדרבה: ראש ראש) קשורה חיות זו עם [[עצמות ומהות|עצמות]] ומהות, כמובן על פי המבואר ב[[אגרת הקודש]] (ס"כ) שכללות ענין ההתהוות הוא על ידי "מהותו ו[[עצמותו]] של המאציל ב"ה, שמציאותו הוא מ[[עצמותו]] ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו".