עריכת הדף "שניים מקרא ואחד תרגום" (פסקה)

==קריאת ההפטרה==
לאחר קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, נהוג שכל יחיד קורא לעצמו את ההפטרה שמא יקראוהו למפטיר ב[[בית הכנסת]]{{הערה|שלוחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף י'. וראו שם שמטעם זה "בד' פרשיות יש לו לקרות הפטרה של ד' פרשיות שמפטירין אותה ב[[בית הכנסת]] ולא הפטרה של [[פרשת השבוע]]". אבל מנהגנו למעשה לקרוא את כל ההפטרות, ראו להלן.}}. ובשיחות הרבי מבאר אודות חשיבות הכנת ההפטרה{{הערה|ראו שיחת יום [[שמחת תורה]] [[תשט"ז]] (תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 134) אודות הנהגת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב להקדים הכנת זמן קודם אמירת מאמר, שיש לומר שהמקור לזה הוא מאמר רז"ל (שמות רבה פרק מ, א) "צריך אדם להיות נוטל משל (מהקב"ה) לומר פרקו או אגדתו או מדרשו.. בצבור.. מן האלקים אתה למד כשבקש לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרה לישראל, שנאמר (איוב כח, כז) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ואח"כ ויאמר לאדם". וגדולה מזו מצינו בנוגע לרבי עקיבא "מעשה ברבי עקיבא שקראו החזן ברבים לקרות ס"ת בצבור ולא רצה לעלות.. אמר.. לא סדרתי אותה פרשה.. שאין אדם ראשי לומר דברי תורה לפני הציבור עד שיפשוט אותו.. בינו לבין עצמו כו'" (תנחומא יתרו טו. וראו גם שמות רבה שם, ובחידושי הרד"ל).}}.

בנוסף לקריאת ההפטרה הנקראת בציבור באותה שבת, יש נוהגים לקרוא ביחיד אף את יתר ההפטרות שאינן נקראות בבית הכנסת, כגון בשבת ראש חודש בה נדחית הפטרת הפרשה, ביחיד קוראים אף את הפטרת פרשת השבוע. וכן מנהגנו{{הערה|[[תבנית:היום יום/ל' בסיוון|היום יום ל' בסיוון]].}}.

===הסבר על פי תורת החסידות===
אמרו חז"ל "שלא יקדים ושלא יאחר" להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר? 

מסביר הרבי{{מקור}}: עבודת ה' צריכה להיות בתמימות וקבלת-עול תוך מילוי המצוות לפרטיהם בדייקנות, וכל שינוי או תוספת של האדם, נובעת מ[[מחשבה]] שהאדם יכול להתחכם, לשפר או להוסיף על ציווי ה'! וזו [[מחשבה]] מוטעית ונוראית, והיא אף עלולה בסופו של דבר, לגרור אותו למעשים בלתי רצויים לגמרי, לכן פסקו חז"ל: "כל המוסיף - גורע" אלא יש להיצמד לציווי התורה - תורת אמת ותורת חיים בלי כל הוספות או שינויים.