עריכת הדף "תהלים כ"ב" (פסקה)

==בתורת החסידות==
*'''למנצח על איילת השחר''' - אור השחר בוקע מתוך החושך דווקא, והוא עצמו לשון 'שחרות' וחושך, כי הנס הגדול יותר הוא שהחושך עצמו נהפך לאור, ולכן דווקא אסתר נמשלה לשחר ולא מרדכי, כי אסתר היא מלשון הסתר פנים וכך גם היה הנס בפועל, שאצל אסתר היה הנס מלובש לחלוטין בתוך הטבע{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 335 ואילך.}}.
*'''ואתה קדוש יושב תהלות ישראל''' - [[הבעל שם טוב]] נהג לגרום לשאול יהודים למצבם כדי לגרום להם להודות לה', באומרו שהפרנסה של הקב"ה היא שהוא 'יושב' על 'תהלות ישראל' שמשבחים אותו{{הערה|1=הובא והתבאר ב[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&ArticleID=1047&ArticleTitle=%EC%FA%FA%20%F4%F8%F0%F1%E4%20%EC%F7%E1%22%E4 לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 134], ספר המאמרים אידיש עמוד 138. ועוד.}}.
*'''יושב תהלות ישראל''' - כמו שהאדם משפיל את קומתו כאשר יושב, כך גם כאשר בני ישראל מהללים את הקב"ה במידותיו, הם גורמים לכך שהוא ישפיל את עצמו למטה ויתגלה באמצעות מידותיו{{הערה|לקוטי תורה פרשת קדושים כט, ב-ג.}}.
*'''ואנכי תולעת ולא איש''' - אדם לא צריך להתגאות אפילו אם עובד השם בכל כוחו, כי יתבונן בכך שגם התולעת עובדת את ה' בכל כוחה{{הערה|צוואת הריב"ש סי"ב.}}.
*'''ואנכי תולעת''' - ב[[פרי עץ חיים]] מופיע ש'עולת' תמיד הם אותיות 'תולע', ו'להקריב' אותיות 'להרקיב', וכמו שהתולעת גורמת 'ביטול' וריקבון אפילו בעץ החזק, כך גם כאשר האדם יהיה בבחינת ביטול הוא יכול לגרש ולהפריד יניקת החיצונים{{הערה|לקוטי תורה חוקת נז, ב.}}.
*'''הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי''' - חרב הוא לשון יובש וחורבן, שלא יהיה מניעות לעבודת השם, 'ומיד כלב יחידתי' הם ה[[מקיפים דקליפה]] שיש להם תוקף ועזות{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ג עמוד קמז. וראה גם לקוטי תורה כי תבוא מג, ד.}}.