עריכת הדף "אהבה המסותרת" (פסקה)

==התגלותה – בכח אור הבא מלמעלה==
מכיון שהאהבה המסותרת היא של עצם הנשמה (שמצד עצמה היא למעלה מהתלבשות בגוף), לא יכול האדם לגלותה בעצמו אלא רק בעזרת המשכת נתינת כח מלמעלה, וארבע דרגות בזה:

'''א'''{{הערה|בשעה שהקדימו תרס"ג.}}. שמתעוררת מעצמה על ידי זמנים שהם "[[עת רצון]]" (כגון [[שבת]]{{הערה|ואפילו ב[[תפילה]], שהיא בחינת השבת שבימות החול (תו"א פ"ח א, לקו"ת בלק עב ב)}}) מאירה בחינת [[רעווא דרעווין (בכתר)|רעוא דרעוין]]{{הערה|שהיא מעין הגילוי שהיה בזמן ה[[בית המקדש|בית]] ב[[קודש הקודשים]].}}, וגילוי זה מעורר באדם את אהבתו המסותרת – אלא מכיון שהמשכת אור זה אינה מצד [[עבודת האדם]] אין זה שייך כל כך למציאותו (ל"ציור" שלו). '''ב'''{{הערה|תו"א נג א, לקו"ת מטות פא ג-ד,  מצה זו תש"ז פ"א.}}. שמתעוררת על ידי [[קיום המצוות]], דמאחר והמצוות הן [[רצון העליון|'''רצון''' העליון]]{{הערה|היינו, דרגת ה"[[כתר]]" שלמעלה מעולמות.}}, מעורר קיום המצוות את האהבה המסותרת (שלמעלה מהשכל) שבאדם. '''ג'''{{הערה|ד"ה יודא אתה תרס"ו.}}. שמתעוררת בעת רצון, אבל ע"י הקדמת העבודה שעל פי טעם ודעת. מאחר וגילוי אהבה המסותרת הוא '''[[מתנה]]''' (שנותנים לאדם מלמעלה), הוא כמשל המתנה כפשוטה, שניתנת רק למי שעשה לנותן נחת רוח{{הערה|כמאמר רז"ל (מגילה כז ב, גיטין נ ב, ב"ב קנו א) אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה לא הוה יהיב ליה מתנתא.}}. ובנמשל, רק אחרי שעבד האדם לייגע את שכלו להוליד אהבה ויראה, הנה רק אז נותנים לו גילוי אהבה מסותרת שלמעלה מערך השגתו. '''ד'''. ועיקר{{הערה|תו"א מז ב, לקו"ת ויקרא ג ד (וראה בלקו"ת זה בעמ' א' שם שמחלק בין תורה למצוות).}} ה"[[יין]]" שמוציא את הסוד (אהבה המסותרת) לגילוי הוא [[לימוד התורה|לימוד תורה]] בביטול, ובפרט [[לימוד החסידות]]{{הערה|נחמו תרכ"ו פ"ה.}}. והטעם לזה, כי שורש אהבה המסותרת הוא האור שנברא ביום הראשון{{הערה|שם=אור שנברא ביום הראשון}} וגנזו בתורה, ולכן על ידי לימוד התורה הוא מתגלה בנפש האדם.