עריכת הדף "אריך אנפין" (פסקה)

==היחס שבין אריך אנפין לחכמה ובינה==
למרות ששורש ספירת החכמה שונה משל הבינה{{הערה| כי חכמה היא בקו הימין ובינה בקו השמאל, והן על דרך זכר ונקבה ש[[יחוד או"א|מיחוד שלהם]] נולדות "תולדות": ספירות, נשמות ומלאכים.}} הנה שתיהן כאחד מקבלות את חיותם מחיצוניות הכתר (אריך אנפין) – ובשני אופנים: מהחיצוניות של אריך אנפין ומהפנימיות שלו{{הערה|בכללות ישנן ב"כתר" שתי דרגות (אריך אנפין ועתיק יומין, שהן חיצוניות הכתר ופנימיותו), אבל בפרטות יותר הנה גם בחיצוניות הכתר עצמה (אריך אנפין) ישנן שתי דרגות: חיצוניותו נקראת אריך אנפין, ופנימיותו (ה"מוחין" שלו) נקרא "חכמה סתימאה".}}.

==='''התהוות''' חכמה ובינה היא '''מחיצוניות''' אריך אנפין===
לשון העץ חיים היא{{הערה|באמרי בינה ח"ג שער התפילין קטז ג מציין להפרדס וע"ח, ראה עץ חיים שער יד (שער או"א) פ"א הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לעמ' שנד.}} או"א (אבא ואמא) מלבישים לזרועות דא"א (אריך אנפין). או"א הוא ראשי תיבות "אבא ואמא", שהם חכמה ובינה דאצילות{{הערה|עץ חיים שער או"א (שער י"ד) פרק א', וראה ספר הליקוטים להצ"צ ערך חכמה.}}. משמעות ה"פתגם" היא, שהספירות דאריך אנפין (ז' ספירות התחתונות והמצומצמות ביותר שבו) מתלבשות '''ממש''' בחכמה ובינה דאצילות כלומר, מה שחכמה ובינה מקבלות מהספירות דאריך הוא באופן של התלבשות ממש ובדרך קירוב. 

ומשמעות "התלבשות" זו, שחסד דאריך (המתלבש בחכמה) הוא שורש לכל קו הימין (חח"ן – חכמה, חסד, נצח), ואילו גבורה דאריך (המתלבשת בבינה) היא שורש לכל קו השמאל (בג"ה – בינה, גבורה, הוד).

==='''גידול''' חכמה ובינה הוא '''מפנימיות''' אריך אנפין===
והנה, בכמה מקומות{{הערה|שער יד (שער או"א) סוף פרק ח' – כלל ג. שער טו (שער הזווגים) סוף פרק ב. שער כט (שער הנסירה) סוף פרק ג. ועוד וראה בזוהר חלק ג' דף רצב ע"א.}} הלשון היא או"א (אמא ואמא) יונקים ממזלא דא"א (אריך אנפין){{הערה|אבא יונק ממזל השמיני ואימא ממזל הי"ג.}}. היינו, שאו"א לא "מלבישים" אלא "יונקים", ולא מזרועות דאריך אנפין" אלא מ"מזלא".

"יניקה" הוא משל בתורת הקבלה להמשכה שהיא גם מצומצמת וגם באה בדרך ריחוק{{הערה|ולפעמים נקראת המשכה זו "שערות". היינו, כדרך שערה שיונקת את חיותה מהמוח שבראש דרך הפסק הגולגולת, ולכן החיות שבה כה מצומצמת עד שכשחותכים אותה אין מרגישים כאב.}}, והיא כדרך תינוק היונק – ש'''גידולו''' הוא מהחלב (עצם התהוות גופו היא מאביו ואמו, והחלב רק גורם לו לגדול).

ובנמשל, התהוות חכמה ובינה היא מחיצוניות אריך (ובאופן של קירוב), אבל גידולן הוא מפנימיות אריך (חכמה סתימאה) - והמשכה זו היא גם מצומצמת ביותר וגם באופן של ריחוק.

===הגידול מקטנות לגדלות===
המשל באדם לקטנות וגדלות הוא, שישנם שני אופנים של חשיבה: אופן אחד בו עסוק השכל '''במשמעות''' ההשכלה, מה זה אומר '''לי (למציאותי כמו שהיא בנפרדות מההשכלה)'''. ואופן שני בו עסוק השכל בהשכלה '''כשלעצמה''', התעמקות והתעצמות עם העניין השכלי עצמו בלי לחשוב אודות משמעותה עבור האדם. חשיבה מהסוג הראשון מולידה רגש (מידות), ואילו בחשיבה מהסוג השני מאבד האדם כביכול את מציאותו העצמית ומה שמורגש אצלו היא רק ההשכלה. החשיבה באופן הראשון נקראת "מוחין דקטנות" (צמצום) והשניה "מוחין דגדלות" (חוסר צמצום והתאמה אלי){{הערה|שני אופנים אלו הם כלליים בלבד, ובפרטות יותר יש שלוש דרגות במוחין דקטנות (דיניקה, דקטנות ודגדלות), ושתי דרגות במוחין דגדלולת (מוחין דאמא ומוחין דאבא). קצת פירוט ומקורות בנושא זה אפשר למצוא בערך [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות|מוחין דגדלות ודקטנות]]}}.

והטעם שנקראו שני אופני חשיבה אלו בשמות "גדלות/ קטנות" הוא, כי אצל ילדים (ובעיקר קטנים) מעמידים את עצמם במרכז העולם וכל חשיבתם סובבת סביב עצמם, וככל שגדלים נכנסות במוחם וליבם הפרופורציות הנכונות והם נותנים יותר משקל לסובבים אותם ועד שזוכים להכיר באמת האלוקית מתבטלים לגמרי ממציאותם{{הערה|כפי שהדבר הוא אצל הצדיקים.}}.

והנה אנו רואים, שהקפיצה הגדולה ביותר בהתפתחות המוחין נעשית בגיל הינקות כאשר התינוק יונק מחלב אימו, ומוסבר בחסידות שהיא הנותנת – שיניקת החלב היא היא המגדלת את המוחין.

'''ובנמשל למעלה''', ספירות חכמה ובינה כפי שהן "מלבישות" את חיצוניות אריך אנפין עיקר עניינן הוא להיות ראשית לעשר הספירות (להוליד את המידות), ואילו ע"י יניקתן מפנימיותו הן "גדלות" – מורגש בהן עצם האלוקות והן מתבטלות למקורן (וע"י זה מתעלות גם המידות שנולדו מהן).
{{ערך מורחב|ערך=[[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]]}}