עריכת הדף "ארמית" (פסקה)

==יחס חז"ל לארמית==
בתקופת ה[[אמוראים]] היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו{{הערה|בראשית רבה פרשה עד}}: "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שב[[תורה]] וב[[נביאים]] וב[[כתובים]] הקדוש ברוך הוא חלק לו [[כבוד]]. בתורה: יגר שהדותא{{הערה|שם=בראשית}}, בנביאים: כדנא תימרון להון{{הערה|ירמיהו י, יא}}, בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית{{הערה|דניאל ב, ד}}".

=== תפילה בארמית ===
עם זאת, הזהירו שלא [[תפילה|להתפלל]] בלשון ארמית, ש"אין [[מלאכי השרת]] מכירין בלשון ארמי"{{הערה|בבלי, שבת יב עמוד ב'}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] ו[[קדושה דסדרא]] נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{הערה|בבלי, סוטה מט עמוד א'}} שעליהן עומד העולם{{הערה|רש"י סוטה מט עמוד א'}}.