עריכת הדף "טעות" (פסקה)

==טעות במקח וממכר==
בדיני מקח וממכר, אסור להטעות בכוונה את מי שאנו סוחרים עמו, והטעיה מכוונת זו נקראת בשם 'איסור אונאה'.

כשם שאסור להטעות יהודי, אסור להטעות גוי בכוונה, מפני חילול השם, והדבר קרוי בשם 'תועבה'.

בשונה מכך, כאשר ברור שהגוי הוא שטעה מעצמו בחשבון, אין חובה להעמיד אותו על טעותו, ואילו אצל יהודי חובה להחזיר לו אפילו אם הוא טעה מעצמו{{הערה|1=להרחבה, ראו [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shiurei/46.htm שיעורי הלכה למעשה, טעות גוי].}}.

===טעות בגורל===
{{ערך מורחב|ערך=[[הגרלה]]}}
[[אדמו"ר הצמח צדק]] דן בתשובותיו בדינה של הגרלה שהתגלה בה לאחר מכן שנפלה בה טעות, ומציין שהגורל מסוגל להשגחה העליונה רק אם נעשה כהוגן, ולא כשיש בו טעויות.

מתשובת הצמח צדק עולה, שיש חילוקים שונים באיזה שלב נפלה הטעות, האם כבר חלקו, ואם הטעות נוגעת רק לחלק מהפתקים שיצאו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/shut/4/25/1.htm שו"ת צמח צדק חושן משפט סימן כה, א].}}.

===טעויות דפוס===
{{ערך מורחב|ערך=[[הוצאה לאור]]}}
====שינויי נוסחאות וטעות מעתיק====
במקרים רבים, הטעויות בספרים הנפוצים, יכולות לנבוע מ'טעות מעתיק' שהיו בימי קדם כשמתוך כתב היד היו יוצרים עותקים נוספים בכתב יד, ומהעתקה להעתקה יכלו ליפול טעויות ושיבושי לשון, אם מצד הבנה לא נכונה של כתב היד, אם מצד קלקול שנפל בדיו של כתב היד וגרם לאותיות להתעוות ולשנות צורה, ואם מצד המעתיק שטעה בעבודתו, כיון שלא התעמק בהבנת תוכן כתב היד שמעתיק ועשה זאת רק בצורה טכנית.

בדורות האחרונים הוקמו מכונים תורניים רבים המנסים למפות ולהעמיד על דיוקם את הטעויות שנפלו בכתבי הראשונים ולברר את הנוסחאות המדוייקות.

====טעות דפוס====
עם המהפכה התעשייתית והמעבר להדפסה באמצעות סידור אותיות מתכת על גבי מסילות ושכפול הספר בעותקים רבים, התמעטו שינויי הנוסחאות, אך נותרו טעויות הדפוס שפעמים רבות נוצרו על ידי 'הבחור הזעצער' ("היושב"), שתפקידו היה טכני בלבד.

אחת הדוגמאות הידועות היא העובדה שבסיומה של פרשת פקודי לא מופיע שום 'סימן' לזכור את מספר הפסוקים בפרשה, דבר שהרבי ביאור אותו באמצעות טעות של הבחור הזעצער שראה שכתוב "בלי כל סימן", ולא הבין שהסימן עצמו הוא "בלי כל", ה[[גימטריא]] של מילים אלו (92) הוא עצמו הסימן{{הערה|1=[https://col.org.il/news/81234 בלי כל סימן] {{COL}}}}.

====לוח התיקון====
בדורות עברו שהיה קושי להכניס תיקונים בספר לאחר סיום הכנתו לדפוס, כאשר התגלו בו טעויות צורף בסופו 'לוח התיקון' עם רשימת תיקונים לפי מספרי עמודים ושורות ('אראטה').

בדורנו, ברובם ככולם של הספרים הוכנסו תיקוני הלשון במהדורות החדשות בגוף הספר עצמו, מלבד בספרים שנודעה חשיבות רבה לשמירה על הטקסט המקורי וצורת הדף גם כשמוכח מעל לכל ספק שמדובר בטעות, דוגמת דפוסי הגמרא הנדפסים כהעתקה מצורת הדף ב[[דפוס וילנא]], וכדומה.

כך גם ב[[ספר התניא]] שצורת הדף שלו התקדשה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ויש הקפדה שלא לעשות בו כל שינויים, צירף הרבי את 'לוח התיקון' לספר.