עריכת הדף "יונה" (פסקה)

=== [[כנסת ישראל]] נקרא יונה ===
בחסידות מבארים את הפסוק "עיניך יונים", שהוא כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו'. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - להסתכל בכבוד המלך, וכמו שכתוב בזהר ע"פ הסבי עיניך כו' דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג.}}.
וגם כשמסתכלים זה על זה, מתענגים מזה כל הזמן כאילו מסתכלים תמיד מחדש, וכמו כן בישראל צריך להיות בכל יום יהיו בעניך בחדשים, וההסתכלות ביקרא דמלכא, הוא תמיד מחדש, כי אין זקנה כלפי הקב"ה, ואי אפשר לומן שמשהו נהיה ישן, כי [[אור אין סוף]] הוא למעלה מ[[זמן]]{{הערה|שם=:1|ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - אות יו"ד - יו"ד; יונה (עוף). ע' תקכג ואילך.}}.

==== כנפי יונה - מצוות ====
בגמרא{{הערה|שם=:0}} מביא שכמו שיונה אינה ניצלת, כי אם בכנפיה, כמו כן בני ישראל אינם ניצולין כי אם במצוות.

בחסידות{{הערה|שם=:1}} מבוא הקשר בין כנפי יונה ל[[מצוות]], כי כמו שהכנפיים הם כלים ל[[רצון]], כי כשהעוף רוצה לעלות למעלה, הכנפיים מוליכים אותה למעלה, וכשרוצה לרדת, הכנפיים מורידים אותה, כמו כן המצוות הם כלים ל[[רצון העליון]], ויש במצוות (הכנפיים) את הכוח להעלות את הנפש.

וכשהנפש אין לה את הכוח לפרוח בכנפיה, מצד ה[[נפש הבהמית]], אין לה [[רצוא ושוב]], אזי העצה היא לקיים [[תורה]] [[מצוות|ומצוות]], שאז ממשיך את רצון העליון, והרצון מנהיג מנהיג את הכנפיים, ונותן את הכוח לפרוח ברצוא ושוב.