עריכת הדף "יציאת מצרים" (פסקה)

===יציאת מצרים===
שמה של ארץ "[[מצרים]]", מקביל למשמעות "מיצר" וגבול; וב[[עבודת ה']] - הגבלות על הנפש שמפריעים לה לעבוד את ה' בשחרור וללא הגבלות. ההגבלות הללו קיימות בשני אופנים: א. שה[[נפש הבהמית]] מצירה ל[[נפש האלוקית]]. ב. שהנפש האלוקית מוגבלת ביכולותיה להתעלות בקדושה (שכן אם היא תוכל לעלות ללא הגבלה, היא [[ביטול במציאות|תתבטל במציאות]]).

המשמעות של יציאת מצרים ב[[עבודת השם]] היא, הסרת המיצר והגבול. היינו שהשכל שב[[מוח]] יאיר בלב במדות טובות בפועל{{הערה|[[תבנית:היום יום/ד' שבט|היום יום ד' שבט]].}}. מסיבה זו יציאת מצרים היא פעולה מתמשכת ולא פעולה חד פעמית, שהרי כל יום ויום האדם מתעלה ויוצא ממיצר נוסף בעבודת ה'.

ב[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק מ"ז|פרק מ"ז]] מבאר את המאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בכל דור ודור וכל [[יום]] ויום חייב [[אדם]] לראות עצמו כאילו הוא [[יציאת מצרים|יצא]] היום מ[[מצרים]].}}

[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי יציאה תמידית זו עליה נאמר כי היא מתרחשת כל יום ועל אדם לחוש בכך, יציאה זו היא יציאת [[נפש אלוקית|נפש האלהית]] ממאסר ה[[גוף]] [[משכא דחויא]] ליכלל ביחוד [[אור אין סוף]] ברוך הוא על ידי עסק ה[[תורה]] וה[[מצוות|מצות]].

יציאה זו מתרחשת בפרט בקבלת מלכות שמים ב[[קריאת שמע]] באמירת {{ציטוטון|ה' אלהינו [[ה' אחד]]}}. המילה '''אלהינו''' הנאמרת ב[[שמע ישראל]] הוא על דרך הנאמר על [[אברהם אבינו]] "אלהי אברהם", עקב ביטולו של אברהם ל[[אור אין סוף]] ב"ה. אברהם זכה לכך עקב מעשיו, ולבני ישראל ניתן במתנה הכוח להתבטל לה' על ידי לימוד התורה וקיום המצוות. 

מסיבה זו, מסביר אדמו"ר הזקן, תקנו את פרשת יציאת מצרים בשעת [[קריאת שמע]] דווקא, אף ש[[מצוות זכירת יציאת מצרים|היא]] מצוה בפני עצמה ולא חלק ממצות קריאת שמע. רמז לכך קיים פרשת יציאת מצרים במילים {{ציטוטון|אני ה' אלהיכם}}, המורות על ביטול הנפש לה.