עריכת הדף "ליצנות" (פסקה)

===בעבודת ה'===
גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא מ[[מידת החסד]] של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך [[אהבה]] ושמחה, ייתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).

העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}:
# היות ומידת היראה בניגוד ל[[אהבה]] היא לא בהתפשטות, לכן אינה כנגד מידת הליצנות ואין ביכולת מידת הליצנות לקבל יניקה ממנה.{{הערה|ספר המאמרים עת"ר עמוד קד (מהדורה ישנה עמוד עה).}}{{הערה|לקוטי תורה - דברים ה, א.}}
# היות ומידת ה[[אהבה]] והשמחה לאלוקות בא באופן 'מורגש' שנרגש אצל האדם העובד מציאותו - 'יש מי שאוהב', וחסר בה הרגש ה[[ביטול]]. לכן בהתעוררות מידת היראה והקבלת עול, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"{{הערה|תניא פרק מ"א.}} שעניינם הוא הביטול וההעדר הרגשת עצמו. זה מסיר את היניקה שיש לקליפה ממידת האהבה.