עריכת הדף "מצוות הענקה" (פסקה)

==בחסידות==
בפנימיות, מצוות הענקה לעבד עברי נוגעת לשני עניינים מרכזיים:

1. '''מצד האדון''' - כאשר האדון מעניק לעבד, הוא מראה הכרת תודה ושבח לעבד על עבודתו. הענקה זו צריכה להיות מתוך ברכה ומתוך רצון להיטיב, וזאת כדי לשדר לעבד חיבה ואכפתיות.

2. '''מצד העבד''' - הענקה לעבד, בנוסף לשחרורו, מציינת את שלמות החירות שלו{{הערה|ביאור זה מתאים עם הביאור על פי קבלה, שהענקה שמקבל העבד היא בבחינת [[חכמה]] ו[[בינה]], וחירות של העבד קשורה גם היא בבחינת [[חכמה]] ו[[בינה]].}}. מדובר בהיפוך מוחלט של העבדות, כאשר עתה העבד חופשי ומקבל מתנה שתסייע לו להתחיל את דרכו החדשה.

הטעם בפנימיות העניינים, מדוע הענקה היא דוקא לעבד עברי ולאמה העבריה ולא לעבד כנעני. הוא כי עבודת העבד עברי ואמה עבריה היא עבודת ה'''מידות''', ולכן כשהעבד עברי או אמה עבריה משתחררים, הם מקבלים את הענקה, שענינו של הענקה היא שהם מקבלים '''מוחין'''.

אך עבודת העבד כנעני היא [[קבלת עול]], ולא עבודת המידות, ועבודת העבד כנעני שהיא בקבלת עול היא לא משתנה, ומבטאת את עבודת הביטול. ולכן על העבד כנעני נאמר בפסוק "לעולם בהם תעבודו". ולכן כשיוצר חופשי אינו מקבל הענקה, כי הוא לא מקבל מוחין, משום שבחינת המוחין עשויה להפריע לו בעבודתו בקבלת עול{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ד (ראה ב) ע' 87, [https://drive.google.com/file/d/1ch0pPvJwd-TOY_EbHhV2DIURPrIeMRHG/view מתורגם ע' 103].}}.