עריכת הדף "משגיח כשרות" (פסקה)

== השגחה בימינו ==
בעבר יכול היה לשמש כמשגיח כל אדם שומר מצוות שהייתה לו זיקה לתחום הכשרות. בשנים האחרונות הוחלט ב[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית לישראל]] כי על כלל המשגיחים לעבור הכשרה מקצועית לתפקיד. הרבנות הראשית הסמיכה גופים פרטיים לביצוע קורסים, שבסופם נערכת בחינה ברבנות הראשית ומוענקת תעודה רשמית של "משגיח על כשרות המזון". ב[[חב"ד]] קיימים שני גופים המכשירים משגיחים: [[מכון למען ילמדו]] ו[[מכון הבינני]].

רוב ועדי הכשרות דורשים שהמשגיח יהיה נוכח בבית העסק רק זמן מה מדי יום. זמן זה אמור להיות בלתי צפוי, כדי להרתיע את בעל העסק מלבצע פעולה הנוגדת את כללי הכשרות. מדיניות זו מסתמכת על סוגיה ב[[תלמוד הבבלי]], בה הוזכרה האפשרות לבצע השגחת כשרות באמצעות אדם ש"יוצא ונכנס" כך שהמושגח "מירתת" – חושש מפניו.

בתקופה האחרונה קיימת דרישה להענקת תעודות השגחה גם בתחומים שאינם קשורים ישירות למזון, אלא נוגעים לציות להלכה באופן כללי. 

'''[[עירוב חצרות|עירוב]]:''' בדיקה תקופתית וקפדנית של גבולות העירוב (ה"צורת הפתח" – הקורות והחוטים המקיפים את השטח) כדי לוודא ששלמותם נשמרת לפני כל [[שבת אסרו חג פסח|שבת]], ובכך לאפשר טלטול חפצים ב[[רשות הרבים]].

'''ייצור [[תפילין]]:''' המשגיח מפקח על רכישת חומרי הגלם: הקלף, הדיו והרצועות כדי לוודא שמוצאם כשר ושהם עומדים בדרישות ההלכתיות.

'''[[שעטנז]] בבגדים:''' נדרש פיקוח על בדיקות המעבדה המבצעות בדיקות שעטנז (איסור לבישת בגד המכיל צמר ופשתן יחדיו). המשגיח מוודא שהבדיקות נערכות באופן מקצועי ומהימן, ושתוצאות הבדיקה משקפות אמת הלכתית.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:כשרות|*]]