עריכת הדף "ספר הערכים" (פסקה)

== סגנון האנציקלופדיה ==
{{שכתוב|פסקה=כן}}

ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר הכולל ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] ו[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לויק]] ב[[חסידות]] וב[[קבלה]] למקום אחד, ערוכה ומסודרת בשפה אחידה. רוב חומר המקור מפוזר במקומות שונים כך שעל הלומד על מנת להגיע לבקיאות והבנה נכונה בנושא מסויים, להקיף חומר רב, ומטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה.

העורך הרב כהן נמנע להכניס את ההערות שלו לתוך גוף הספר, כך שהספר עצמו מורכב מחומר המקורות בלבד. אולם, בסוף הספר בחלק המילואים כותב הרב כהן את הערותיו וחידושיו שלו.

כפי שכותב מנחם ברונפמן במאמרו, שלוש מטלות מרכזיות ספר-הערכים מבצע:
*המשגה ומיון: ראשית לכל, האנציקלופדיה ממשיגה וממיינת - קובעת מושגים וממיינת את התחומים שכל מושג כולל. זוהי משימה לא פשוטה וחשובה עד מאוד: בעצם, באמצעות ספר-הערכים נוצרת מפה הממפה את תורת החסידות לפי ערכיה ומושגיה. זהו הצעד הראשון כדי לגרום לכך שהמעוניין לרדת למושג מסוים על עומקו ורוחבו - אכן יוכל לעשות זאת. חשוב לזכור, כי אם אומנם ישנם ערכים רבים הידועים לכולנו בשמותיהם, אך ישנם גם רבים-רבים שאיננו תמיד מודעים אליהם. מכאן שתהליך זיהוי וקביעת הערכים עצמם הוא כשלעצמו רב בחשיבותו ומורכב בביצועו.
*סידור וביאור: לאחר מכן יש לסדר את כל "החומר" בהתאם למושגים ולמיון שנקבעו, ולבאר אותו. גיבוש החומר לכדי ערך אנציקלופדי שלם הוא תפקיד קשה ומורכב מאין כמותו. לכל מושג פרטים מרובים ודקויות עד אין קץ, אותם יש לשבץ במסגרות ובמחלקות ברורות. בנוסף לכך, יש צורך פעמים רבות להבהיר ולבאר - כמובן כשהדברים מגובים במאמרי החסידות במקומות השונים.
*איחוי וגילוי: כאשר שני השלבים דלעיל מושלמים, הרי שלפני הלומד מתגלה לא רק אוסף ממוין של חלקי מאמרים הדנים באותו עניין - אלא מציאות חדשה. איחויים של מכלול הפרטים, ההסברים והמובאות בנוגע למושג כלשהו ממאות המאמרים הפזורים במרחבי תורת הענק של [[חסידות חב"ד]], מגלה לקורא למעשה את אותו מושג באור חדש. וזוהי המשימה השלישית שספר-הערכים ממלא: איחוי וגילוי. כלומר, מלאכת סידור וכתיבת הערכים אינה רק מלאכה של ריכוז וליקוט, אלא מלאכת כתיבה יוצרת, וזאת תוך שמירה קפדנית, על תאימות למקור בדברי וכתבי אדמו"רי חב"ד.

ספר הערכים אינו ספר קריאה או סיכום, זהו ספר עיוני עד למאוד, "מקצועי", ודורש למידה. כפי שכתב הרבי במכתבו לעורך ה[[אנציקלופדיה התלמודית]] רבי [[שלמה יוסף זווין]]:
{{ציטוטון|... פשוט שלא הייתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]] בנקודה עקרית, על ידי ריכוז הענינים המפוזרים בכמה וכמה ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע הענין כדי להבין ענין בחסידות על בוריו, על כל פנים במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות..}}.

בכרך הראשון סגנון הספר מותאם בעיקר עבור בעלי ידע מוקדם ב[[תורת החסידות]], אך בכרכים הבאים שינו העורכים במעט את הסגנון והפשיטו יותר את הביאורים{{הערה|ראו גם ב[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=84518 מכתבו של הרב שלמה יוסף זוין אל הרבי]}}.